שוק העבודה האמריקאי ניצב בפני טלטלה משמעותית בשנים הקרובות בעקבות כניסתה המואצת של הבינה המלאכותית, אך גודל השינוי והשלכותיו הפיננסיות מעוררים ויכוח עז בין מומחים מובילים. ג'וזף בריגס, ראש צוות הכלכלה העולמית במחלקת המחקר של גולדמן זאקס, מעריך כי אימוץ טכנולוגיות ה-AI ברחבי הכלכלה יוביל לעקירתם של כ-9% מהעובדים בארצות הברית, נתון המקביל לכ-15 מיליון בני אדם. לפי בריגס, עובדים אלו ייאלצו לעזוב את תפקידיהם הנוכחיים ולחפש משרות חדשות, כאשר היקף השינוי הדינמי הזה מזכיר את התהפוכות הטכנולוגיות המסיביות שנרשמו בשווקים בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000.

ההשפעות של המגמה הזו כבר ניכרות בשטח בכמה סקטורים מרכזיים. בענפי הטכנולוגיה, הייעוץ הניהולי והעיצוב הגרפי – שבהם כלי בינה מלאכותית הפכו לחלק בלתי נפרד מהעבודה היומיומית – הטכנולוגיה חותכת להערכת בריגס בין 10,000 ל-15,000 משרות מקצב הצמיחה החודשי של התעסוקה. עם זאת, הכלכלן הבכיר דוחה לחלוטין את התחזיות הקודרות של מובילי תעשייה רבים הטוענים כי המשרות הללו ייעלמו לצמיתות מהעולם. לטענתו, התמקדות זו בנזק הנגרם מחמיצה את התמונה הכלכלית המלאה ומתעלמת מהמשרות החדשות שהטכנולוגיה עתידה לייצר. ההיסטוריה הכלכלית ניצבת לצידו בנקודה זו: במבט לאחור על 80 השנים האחרונות, כ-85% מצמיחת המשרות במשק נבעה ישירות מיצירת תפקידים חדשים שנולדו בעקבות פיתוחים טכנולוגיים.

כדי להכניס את המספרים לפרופורציה הראויה להם, בריגס מזכיר כי שוק העבודה המודרני מתאפיין בתנודתיות ובתחלופה מתמדת בכל רגע נתון, כאשר מדי שנה נוצרות בארצות הברית כ-30 מיליון משרות ומנגד מושמדות כ-29 מיליון משרות. בתוך מציאות דינמית ותוססת זו, אפילו זינוק מתון של 5% בלבד בקצב יצירת המשרות החדשות יהיה די והותר כדי לקלוט מחדש את כל אותם עובדים שתפקידם המקורי הוחלף על ידי כניסת הבינה המלאכותית. מן העבר השני של המתרס, פרופסור ניל תומפסון מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) מציג עמדה זהירה ומתונה בהרבה, ומעריך כי השינוי המעשי בשטח יהיה איטי ומדורג מכפי שמציעות היכולות הטכנולוגיות המשתפרות במהירות של ה-AI. תומפסון מדגיש כי היכולת הטכנולוגית המוכחת היא רק הצעד הראשון בתהליך, ושילוב המערכות בכלכלה האמיתית דורש קודם כל גישה למידע מדויק ואיכותי. מדובר במשימה מורכבת במיוחד בתחומים רגישים כמו רפואה, שבהם קיימות מגבלות פרטיות ורגולציה נוקשות, וכן נדרשות עלויות הפעלה נמוכות מספיק שיהפכו את המעבר למערכות אוטומטיות לכדאי מבחינה עסקית. חסמים אלו עשויים להוביל לכך שקצב האימוץ בפועל יפגר משמעותית אחר הפוטנציאל הטכני הקיים בשוק.

מרבית המשרות, לפי גישת חוקרי MIT, יעברו תהליך ממושך של אוטומציה חלקית ושדרוג משימות ולא ביטול מוחלט, והתוצאה הפיננסית הסופית עבור העובדים תלויה בעיקר במטלות הספציפיות שהמכונות יקבלו על עצמן. דוגמה היסטורית מרתקת לכך ניתן לראות בשילוב מערכות הניווט הלווייני (GPS) בענף המוניות; הטכנולוגיה החדשה החליפה לחלוטין את הידע הגיאוגרפי הייחודי והמומחיות של הנהגים הוותיקים והובילה לירידה מסוימת ברמת השכר, אך במקביל הורידה את חסמי הכניסה למקצוע והביאה לזינוק אדיר וחסר תקדים במספר הנהגים הכולל בשוק. לפיכך, הבינה המלאכותית צריכה להתפרש כ"גאות עולה" שהעובדים והארגונים יכולים לראות מראש ולהיערך אליה בחוכמה, ולא כגל צונאמי פתאומי ששוטף ומחריב את שוק התעסוקה.

הדיון המקצועי והתיאורטי הזה מתנהל כעת על רקע סימני התקררות מוחשיים ומובהקים בשוק התעסוקה האמריקאי הריאלי. דוח המשרות האחרון של חודש יוני חשף כי הכלכלה האמריקאית הוסיפה 57,000 משרות בלבד, נתון המהווה כחצי בלבד מהציפיות המוקדמות של האנליסטים והכלכלנים בשוק, לצד עדכון כלפי מטה של 74,000 משרות בנתוני החודשים אפריל ומאי. למרות ששיעור האבטלה הרשמי נקבע על 4.2%, הירידה הקלה הזו נבעה בעיקר מכך שעובדים רבים בחרו פשוט לעזוב את כוח העבודה באופן אקטיבי ולא משום שהם מצאו תעסוקה חדשה. הנתונים הכלכליים הבאים שיזרמו לשווקים יכריעו האם המספרים הללו מייצגים את תחילתה של אותה גאות הדרגתית שמאפשרת לעובדים להסתגל לטכנולוגיה, או שמא מדובר בסימנים ראשונים של גל תהפוכות עמוק יותר שידרוש מהממשלות והעסקים חשיבה מחדש על עתידו של כוח האדם הגלובלי.