במשך 75 שנים, הנפט היה מקור האנרגיה המרכזי שהניע את ארצות הברית יותר מכל דלק אחר, אך המציאות הזו עומדת להשתנות לחלוטין. עד סוף העשור הנוכחי, הגז הטבעי צפוי לעקוף את הנפט לראשונה בהיסטוריה, לאחר שהפער בין שני מקורות האנרגיה הללו כמעט נמחק לחלוטין בשנת 2025. השינוי המבני העמוק הזה יחתום פרק היסטורי ארוך שהחל בשנת 1950, השנה שבה הנפט עקף ותפס את מקומו של הפחם. בתעשיית האנרגיה מעריכים כי חציית הסף הרשמית תתרחש כבר בשנתיים הקרובות, וכי עד שנת 2030 הגז הטבעי יפתח פער משמעותי והובלה ברורה על פני הנפט. המעבר של מעצמה תעשייתית כמו ארצות הברית מהסתמכות על נפט לניהול משק המבוסס בעיקר על גז מדגים כיצד הכלכלה של הגז הזול ארגנה מחדש חלקים נרחבים במגזר האנרגיה ודחקה הצידה מקורות דלק מתחרים.

בשנת 2025, הגז הטבעי כבר היווה 36% מצריכת האנרגיה הכוללת בארצות הברית, נתון שהציב אותו קרוב מאוד לנפט, שהחזיק בנתח של 37%. הפער המצטמצם הזה הוא פרי של תהליך שנמשך לאורך העשור האחרון, שבו מהפכת פצלי השמן הזניקה את תפוקת הגז הטבעי המקומית לשיאים חדשים. במקביל לכך, הכלכלה האמריקאית כולה עברה תהליך מואץ של חישמול, בעוד שמנוע הביקוש הגדול ביותר של ענף הנפט המקומי – בנזין לתחבורה – הלך והתייצב ללא צמיחה ממשית. המהפך הנוכחי מואץ כעת בעקבות השימוש הגובר ברכבים חשמליים והפיתוח המסיבי של מרכזי נתונים עבור תעשיית הבינה המלאכותית, מגמות אשר מקפיצות את הביקוש לחשמל ומייצרות עומס כבד על רשת החשמל האמריקאית. כיום, רשת החשמל בארצות הברית מייצרת למעלה מ-40% מהכוח שלה באמצעות שריפת גז טבעי בתחנות כוח ייעודיות. הרכבים החשמליים תרמו גם הם לירידה בביקוש לבנזין, ונראה שהצריכה בתחום התחבורה לא תחזור לרמות השיא שנרשמו לפני מגפת הקורונה, וזאת למרות שהאמריקאים נוהגים יותר קילומטרים בכל שנה.

מומחים וארגוני סביבה מסכימים כי העובדות בשטח חד-משמעיות וארצות הברית נמצאת בעיצומו של מעבר אנרגטי ברור, הרחק מפחם ונפט, אל עבר חשמל המיוצר באמצעות גז טבעי ואנרגיות מתחדשות. תחזיות רשות המידע של משרד האנרגיה האמריקאי צופות כי הביקוש לנפט בארצות הברית יעלה בשיעור מתון של 0.6% בלבד בין השנים 2025 ל-2027, בעוד שהביקוש לגז טבעי יזנק ב-3.4% באותה התקופה, מה שיביא למחיקת הפער הנותר בין שני הדלקים המובילים. בעבר, חלק ניכר מהחשמל בארצות הברית יוצר באמצעות פחם, אך כניסתן של טכנולוגיות קידוח מתקדמות וסדיקה הידראולית בשנות ה-2000 שחררה כמויות עצומות של עתודות גז שלא היו כלכליות בעבר. כתוצאה מכך, הגז דחק כמעט לחלוטין את הפחם והפך לדלק המרכזי של תחנות הכוח במדינה, כאשר בין השנים 2011 ל-2020 יותר מ-100 תחנות כוח פחמיות הוסבו לגנרטורים המופעלים בגז או הוחלפו בהם לחלוטין.

למרות ניסיונות פוליטיים והקצאת מאות מיליוני דולרים מכספי המסים על ידי הנשיא דונלד טראמפ במטרה להחיות את תעשיית הפחם, הדעיכה של ענף זה צפויה להימשך. הסיבה לכך היא זמינותם של מקורות אנרגיה זולים ונקיים יותר, כמו אנרגיית רוח יבשתית ומתקני סולאר בהיקף מסחרי, אשר יחד עם הגז הטבעי תופסים נתח הולך וגדל מייצור החשמל ברשת. הגז שומר על דומיננטיות בשוק החשמל פשוט מפני שהוא זול וזמין בכמויות אדירות ברחבי המדינה. מעבר לדחיקת הפחם, הכלכלה הנוחה של ייצור חשמל מבוסס גז האיצה את החישמול הכללי של המשק האמריקאי. יתרה מכך, הגידול בחלקן של אנרגיות הרוח והשמש תרם בעקיפין גם הוא לפיתוח של תחנות כוח מבוססות גז, שכן מתקני גז מסוגלים להגביר או להפחית את קצב פעילותם במהירות רבה כדי לפצות על התנודתיות של האנרגיות המתחדשות כאשר הרוח נחלשת או השמש שוקעת, דבר שתחנות כוח גרעיניות או פחמיות אינן מסוגלות לבצע ביעילות.

ראוי לציין כי מיקומו של הגז כמקור האנרגיה המוביל בארצות הברית אינו לוקח בחשבון את הצמיחה המשמעותית והנפרדת של תעשיית הגז הטבעי המונזל המיועד לייצוא. ארצות הברית היא כבר כיום היצואנית הגדולה בעולם של גז מונזל, והמשלוחים לחו"ל צפויים להכפיל את עצמם בקירוב עד סוף העשור. תחזיות של ענקית האנרגיה שלראמפ מעריכות כי אספקת הגז למפעלי ההנזה תהווה כ-23% מסך תפוקת הגז הכוללת של ארצות הברית עד שנת 2035. כמובן שהגז הטבעי אינו מקור האנרגיה היחיד שחווה צמיחה; האנרגיות המתחדשות, ובראשן הרוח והשמש, מציגות קצב צמיחה מהיר אף יותר מזה של הגז. בין השנים 2015 ל-2025, השימוש באנרגיית רוח ושמש שילש את עצמו, בעוד שהשימוש בגז טבעי עלה ב-23% באותה תקופה – אם כי במונחים מוחלטים הגידול של הגז הטבעי עדיין היה גבוה יותר. האנושות עברה לאורך ההיסטוריה מעידן העץ והסוסים לעידן הפחם, משם לעידן הנפט, וכעת אנו נמצאים בעיצומו של עידן החישמול, שנשען וימשיך להישען במידה רבה מאוד על עוצמתו של הגז הטבעי.