המחצית הראשונה של שנת 2026 תיזכר כאחת התקופות החזקות ביותר בתעשיית קרנות הנאמנות בישראל, אשר רשמה צמיחה פנומנלית והזרמת הון בהיקפים היסטוריים. במהלך שישה חודשים בלבד, התעשייה גייסה סכום יוצא דופן של כ-41 מיליארד שקלים. הנהירה ההמונית של ציבור המשקיעים לאפיקי ההשקעה השונים הובילה לצמיחה מרשימה בסך הנכסים המנוהלים בתעשייה, שזינקו מ-757 מיליארד שקלים לכ-826.5 מיליארד שקלים, המהווים עלייה של 9.2%. הגידול הניכר בנכסי התעשייה, שהסתכם בתוספת כוללת של כ-69.5 מיליארד שקלים, נשען על שני אדנים מרכזיים: כניסת כספים חדשים נטו בהיקף של 40.9 מיליארד שקלים, לצד תרומה של כ-28.6 מיליארד שקלים שנבעה מעליית ערך הנכסים בזכות התשואות החיוביות בשווקים.
הכוכבות הבלתי מעורערות של התקופה הן הקרנות הכספיות, שממשיכות להוות חוף מבטחים עבור המשקיעים ומנקזות אליהן כמחצית מסך הגיוסים של התעשייה כולה. מתחילת השנה גייסו הקרנות הכספיות כ-22.8 מיליארד שקלים, כאשר נתח השוק שלהן מתוך התעשייה טיפס ל-24.6% וסך נכסיהן הגיע לשיא כל הזמנים של 203.2 מיליארד שקלים. מגמה זו משקפת את רצונם של המשקיעים ליהנות מריבית חסרת סיכון אטרקטיבית בסביבה כלכלית המאופיינת באי-ודאות. במקביל, גם התעשייה האקטיבית המסורתית רשמה הישגים נאים והשלימה גיוס של כ-18.9 מיליארד שקלים במחצית הראשונה, מה שמעיד על חזרה לאמון בניהול ההשקעות האקטיבי לאחר תקופות פדיונות בשנים עברו. בתוך התעשייה המסורתית, קטגוריית אג"ח כללי בלטה במיוחד עם גיוסים של 8.2 מיליארד שקלים, ואחריה קטגוריית אג"ח מדינה שגייסה 5.7 מיליארד שקלים.
לעומת העדנה באפיקים האקטיביים והכספיים, התעשייה הפסיבית חוותה האטה משמעותית בקצב הגיוסים וסיימה את המחצית במגמה מעורבת עם פדיון קל של 0.7 מיליארד שקלים. תמונה זו מורכבת למעשה משני כיוונים מנוגדים: בעוד שהקרנות המחקות נהנו מגיוס של 7.7 מיליארד שקלים, בעיקר בזכות הזרמת הון לקטגוריית מניות בארץ, קרנות הסל ספגו פדיונות כבדים של 8.4 מיליארד שקלים. הסיבה המרכזית ליציאת הכספים מקרנות הסל נעוצה במגמת ההיחלשות של הדולר מול השקל במהלך רוב חודשי המחצית. מכיוון שעיקר הפעילות בקרנות הסל מתמקדת בחשיפה לשוק האמריקאי, היחלשות המטבע האמריקאי דחפה משקיעים, ובראשם גופים מוסדיים, לצמצם את החשיפה המטבעית שלהם ולהסיט כספים לאפיקים מקומיים.
המגמות הללו בתעשיית הקרנות המקומית התרחשו על רקע סביבת מאקרו-כלכלית עולמית סוערת ומורכבת. בארצות הברית, השווקים נהנו מהמשך זרימת הון מסיבית לתשתיות וטכנולוגיות של בינה מלאכותית, מה שדחף את מדד הנאסד"ק לעלייה של 12.8% ואת ה-S&P 500 לטיפוס של 9.6%. עם זאת, האינפלציה האמריקאית התגלתה כעיקשת ונותרה סביב רמה של 3%, עובדה שציננה את תקוות המשקיעים להורדת ריבית מהירה והותירה את תשואות איגרות החוב הממשלתיות לעשר שנים ברמה גבוהה של כ-4.5%. במקביל, גם באירופה ובאסיה נרשמו מגמות חיוביות, כאשר מדד הניקיי היפני זינק בלא פחות מ-39.2%. בזירה המקומית, הבורסה בתל אביב הפגינה חוסן יוצא דופן מול המציאות הגיאופוליטית המורכבת, ההסלמה הביטחונית והעימותים האזוריים. למרות הרקע המתוח, מדד ת"א 35 חתם את המחצית בעלייה מרשימה של 12.0%.
חודש יוני לבדו סיפק תזכורת כואבת לרמת התנודתיות הגבוהה בשווקים. בורסת תל אביב חוותה בחודש זה ירידות שערים חדות, כאשר מדד ת"א 35 צלל ב-8.7%. הירידות הללו הובילו ליציאת כספים מסיבית של כ-5.5 מיליארד שקלים מקרנות המתמחות במניות בישראל. למרות זאת, תעשיית הקרנות כולה הצליחה לשמור על מאזן גיוסים חיובי ביוני, עם תוספת של 3.9 מיליארד שקלים, הודות לכניסתם של 4.5 מיליארד שקלים לקרנות הכספיות שהמשיכו לתפקד כספוג למשקיעים שחיפשו מחסה מפני הסערה בשוקי המניות. נראה כי התנודתיות הגבוהה, לצד פערי הריביות ותנועות המטבע, ימשיכו להכתיב את כיוון זרימת הכספים גם בחודשים הבאים, תוך שהמשקיעים מנווטים בזהירות בין רצון להשיג תשואה עודפת לבין הצורך לשמור על ערך כספם בסביבה מאתגרת.
