מדד ה-S&P 500 הוא אחד המדדים המגוונים והמוכרים ביותר בעולם, המאגד בתוכו 500 חברות מ-11 סקטורים כלכליים שונים המהווים את ליבת הכלכלה האמריקאית. לצדו קיים מדד ה-S&P 500 Growth, שמתמקד באופן בלעדי ב-145 מניות הצמיחה המובילות מתוך המדד הרחב, תוך שהוא מתעלם מיתר 355 המניות האחרות. הגישה הזו מאפשרת למדד הצמיחה להחזיק אחזקות משמעותיות בהרבה בענקיות הטכנולוגיה, אותן חברות ששווי השוק שלהן חוצה את רף טריליון הדולרים ומובילות לרוב את המומנטום בשווקים. כתוצאה מכך, המדד מציג לאורך זמן תשואות שנתיות עדיפות על פני המדד הכללי. עם זאת, השנה ראינו תופעה מעניינת שבה רבות מאותן מניות מובילות הציגו ביצועים פושרים יחסית, אך אני סבור כי המגמה הזו צפויה להתהפך בצורה חדה במחצית השנייה של שנת 2026. קרן הסל Vanguard S&P 500 Growth ETF, המכונה בסימול המסחר VOOG, עוקבת בדיוק אחר מדד הצמיחה הזה, ואני מעריך שהיא ערוכה לעקוף את מדד הייחוס בשישה החודשים הקרובים.
ההיגיון מאחורי מדד הצמיחה הוא פשוט למדי: הוא בוחר מניות על סמך עוצמת המומנטום שלהן ושיעורי הצמיחה במכירות של החברות הבסיסיות. כפועל יוצא מכך, הקרן מחזיקה פוזיציות גדולות במיוחד במה שמכונה "שבע המופלאות": אנבידיה, אפל, אלפאבית, אמזון, טסלה, מטא ומיקרוסופט. שבע החברות הללו מחזיקות בשווי שוק משולב של 21 טריליון דולר, מה שמייצג כ-34.3% משווי השוק הכולל של מדד ה-S&P 500 הרגיל, אך מעניק להן משקל עצום של 50.8% מתוך סך שווי השוק של קרן הסל Vanguard S&P 500 Growth ETF. בהתחשב בחשיפה כה גבוהה, כמעט מפתיע לראות שהקרן מצליחה לשמור על קצב דומה למדד הכללי השנה. הצלחתה נבעה במידה רבה מאחזקות מוגדלות במניות מתחום תשתיות הבינה המלאכותית, דוגמת מיקרון טכנולוגיה, AMD, לאם ריסרץ' ואפלייד מטיריאלס, שכל אחת מהן הכפילה את ערכה במחצית הראשונה של השנה וסייעה לפצות על הקיפאון בחלק מהענקיות.
ההיסטוריה של קרן ווגארד בהשוואה למדד ה-S&P 500 היא מרשימה מאוד. מאז השקתה ב-2010 ועד אמצע שנת 2026, היא הניבה תשואה שנתית מורכבת של 16.9%, בעוד מדד ה-S&P 500 השיג תשואה שנתית ממוצעת של 15.1% בלבד לאורך אותה תקופה. אף על פי שביצועי עבר אינם מבטיחים תוצאות עתידיות, היכולת המוכחת של הקרן לייצר ערך עודף לאורך כמעט שני עשורים מספקת בסיס אופטימי להמשך. כדי שהקרן תצליח להשיג תשואה חזקה במחצית השנייה של 2026, היא זקוקה לתרומה משמעותית מאותן שבע ענקיות טכנולוגיה, שכן הן מהוות למעלה מ-50% מערכה. החדשות הטובות עבור המשקיעים הן שהרבה מהמניות הללו נסחרות כיום במחירים אטרקטיביים יחסית.
נכון לסוף יוני 2026, מניית אנבידיה נסחרה במכפיל רווח של 30.6, נתון נמוך משמעותית מממוצע עשר השנים של החברה. גם ענקיות כמו מטא, מיקרוסופט, אלפאבית ואמזון נסחרות במכפילי רווח הנמוכים מ-30, מה שהופך אותן לזולות משמעותית בהשוואה למדד הטכנולוגיה Nasdaq-100 שנסחר במכפיל של 34.1. חשוב מכך, כל ארבע החברות הללו צפויות להציג צמיחה ברווחיהן במהלך 2026 ו-2027, מה שהופך את התמחור שלהן לאטרקטיבי עוד יותר בראייה צופה פני עתיד. טסלה היא המניה היחידה בקבוצה זו שניתן להגדיר כיקרה, בעיקר בשל השחיקה ברווחיות של החברה בתקופה האחרונה, אך החדשות הטובות הן שהמשקל היחסי שלה בקרן נמוך בהרבה משל עמיתותיה, כך שהיא לא צפויה להוות משקולת כבדה מדי על הביצועים הכוללים.
השוק נוטה לעיתים לתקן תמחורים קיצוניים, ואני מעריך כי וול סטריט לא תוכל להתעלם עוד זמן רב מהערך המגולם בענקיות הטכנולוגיה הללו. אלו הן חברות בעלות איכות גבוהה ביותר, הפועלות בחזית של תעשיות צומחות במהירות כגון בינה מלאכותית, מחשוב ענן ועיבוד נתונים. במקביל, נתוני המאקרו האחרונים מצביעים על כך שהכלכלה האמריקאית מפגינה עמידות מסוימת למרות הריבית הגבוהה, דבר שנותן מרחב נשימה לחברות צמיחה. בשילוב עם הביקוש הבלתי פוסק לתשתיות ה-AI שממשיך לתמוך בתוצאות הכספיות של חברות השבבים והענן, התחזית למחצית השנייה של השנה נראית חיובית במיוחד. סביר להניח שנראה תפנית חיובית בחלק ניכר מהמניות הללו בחודשים הקרובים, מה שיוביל את קרן הסל של ווגארד להציג שוב תשואה שגבוהה מהממוצע בשוק ומהמדד הכללי.
