המחצית הראשונה של שנת 2026 העמידה למבחן משמעותי את ענף קרנות הגידור בישראל, ונראה כי המנהלים המקומיים צלחו אותו בהצלחה. נתונים ראשוניים המצביעים על ביצועי הקרנות המנייתיות הגדולות מגלים כי הן רשמו תשואה ממוצעת מרשימה של 11% מתחילת השנה, נתון העולה על התשואה של 9% שרשם מדד הייחוס המרכזי שלהן – מדד ת"א-125. נתונים אלו מעידים על היפוך מגמה משמעותי לעומת שנת 2025, שבה הקרנות השתרכו מאחור עם תשואה ממוצעת של 41%, לעומת זינוק של 51% במדד המניות המוביל. חשוב לציין כי הנתונים הנוכחיים מבוססים על אינדיקציות ראשוניות שנמסרו ללקוחות, כאשר נתונים מדויקים וסופיים צפויים להתפרסם בקרוב. קרנות אלו נחשבות למכשירי השקעה מתוחכמים המיועדים לגדר את סיכוני השוק, והן פונות בעיקר ללקוחות כשירים בעלי הון נזיל של 10 מיליון שקלים ומעלה ולגופים מוסדיים.
בחינה מעמיקה של ביצועי הקרנות הבולטות, מתוך 13 קרנות שנבדקו, מגלה פערים משמעותיים בביצועים. בראש הרשימה ניצבת בגאון קרן "ספרה לונג", השייכת לקבוצת הקרנות הוותיקה ספרה. הקרן, שהוקמה רק במהלך שנת 2025, הציגה ביצועים חריגים עם תשואה של 35% במחצית השנה – נתון הגבוה ביותר מפי שלושה מהממוצע הענפי. ההצלחה המרשימה של הקרן לוותה גם בגיוס הון מהיר, שלפי ההערכות בשוק ההון עולה על חצי מיליארד שקלים. קבוצת ספרה עצמה הוקמה לפני למעלה משני עשורים על ידי רון סנטור, דורון ברין וישראל מור.
למקום השני הגיעה קרן "חצבים לונג", בניהולו של יורם הדר, שהוקמה בשנת 2018 ומתמחה בפוזיציות לונג ושורט במניות השוק המקומי. הקרן רשמה תשואה של 17% במחצית הראשונה, לאחר שהניבה 43% בשנה שעברה. את השלישייה הפותחת סוגרת קרן "נוקד לונג" עם תשואה נאה של 13%. קבוצת נוקד, שהוקמה על ידי בכירי פסגות לשעבר רועי ורמוס ושלומי ברכה, נחשבת לקרן הגידור הגדולה בישראל במונחי נכסים מנוהלים, עם היקף המוערך בכ-20 מיליארד שקלים.
מנגד, בתחתית הדירוג של הקרנות שנבדקו במחצית זו, ניצבת "אלפא ערך", אחת הקרנות הוותיקות בארץ הפועלת מאז שנת 2007. הקרן, שהוקמה על ידי גבי דישי ומיכאל וייס, רשמה תשואה צנועה של 1% בלבד מתחילת 2026, זאת למרות תשואה של 40% בשנת 2025. מעליה מדורגת קרן "טריו" הוותיקה של עמית כהן עם תשואה של 6% (לאחר 43% אשתקד), וקרן "ואר אקויטי", שהייתה משיאניות התשואה בשנה שעברה עם 57%, הסתפקה הפעם ב-7%.
חודש יוני היווה את רגע המבחן האמיתי עבור תעשיית הגידור המקומית. במהלך חודש זה נרשמה ירידה חדה של כ-10% במדדי המניות המובילים בתל אביב. ירידות אלו הגיעו על רקע אכזבת המשקיעים מההתקרבות בין ארצות הברית לאיראן והחתימה על מזכר ההבנות לסיום המלחמה. במצבים כאלו, שבהם הבורסה משנה מגמה ויורדת בחדות, נמדדת יכולתן של קרנות הגידור, הנחשבות למכשירי השקעה יקרים, לספק את ההגנה הנדרשת באמצעות גידור הסיכונים. נראה כי חלק ניכר מהקרנות אכן עמדו במבחן והציגו ירידות מתונות יותר בהשוואה למדד הייחוס, ובכך הוכיחו את נחיצותן למשקיעים.
בכיר בתעשיית קרנות הגידור התייחס לדינמיקה בשוק במהלך החודשים האחרונים. לדבריו, לאחר העליות החדות בשנה שעברה, התחושה בתחילת 2026 הייתה שהשוק מתומחר ביוקר, אך הזינוקים בינואר ובפברואר הפתיעו לטובה. עם זאת, אירועי חודש מרץ, שכללו את "שאגת הארי", ולאחר מכן הירידות ביוני שבו נשחק המדד בכ-10% במקביל להתחזקות הדולר, חייבו היערכות מחודשת. בתגובה לירידות אלו, הקרן בניהולו חזרה למקורות והתמקדה ברכישת מניות שחזרו למכפילים סבירים, כדוגמת מניות הבנקים לאחר התיקון, וכן מניות של חברות ענק בתחומי המזון והתקשורת המהוות משענת יציבה לתיק.
הבכיר ציין כי סקטורים שכיכבו ב-2025, כמו חברות ביטחוניות ומניות הבורסה, איבדו גובה לאחרונה ומכתיבים את הטון בתיקי ההשקעות. למרות התיקון, הוא מעריך כי הכספים שמזרימים הגופים המוסדיים ימשיכו לתמוך בשוק המקומי. הוא אף הביע שביעות רצון מסוימת מגל המימושים, שכן הוא איפשר לרוב קרנות הגידור להפגין ירידות נמוכות משמעותית ממחצית נפילת השוק, מה שמהווה תוצאה טובה ומוכיח את יעילותן. עם זאת, בהסתכלות קדימה, אותו בכיר מסתייג מההנחה שהעליות בתל אביב יתחדשו במהרה, ומעריך כי ייתכן שינוי טעמים בקרב הציבור עם נטייה לחזור ולהשקיע בחו"ל, במיוחד לאור הביצועים העודפים שהציגו השווקים האמריקאים ביוני. מגמה זו עשויה להפוך את זרימת הכספים החזקה למסלולים העוקבים אחר השוק הישראלי שנראתה בתקופה האחרונה.
