בשבוע החולף נחצו קווים אדומים בפרלמנט הישראלי, כאשר הקואליציה דהרה קדימה עם בליץ חקיקה אגרסיבי שהסיר מעצמו כל רסן. השבוע הבא עלינו לטובה עומד בסימן ההשלכות הישירות של החוקים הללו, אשר מבהירים כי לא מדובר עוד בוויכוח פוליטי שגרתי בין תומכי הממשלה למתנגדיה, אלא במציאות מקוטבת שבה הגשמת החזון של מחצית אחת מהעם נתפסת כאסון קיומי וחרדה עמוקה עבור המחצית השנייה. המשבר הנוכחי מעמיק את התהום החברתית, כאשר רוב פרלמנטרי של קצת יותר מ-60 חברי כנסת כופה סדרת חוקים המנוגדים לעמדת מרבית הציבור, ומותיר את החברה הישראלית תלויה בשני מנגנונים מרכזיים לבלימת המהלכים: פתחי בג"ץ וקלפיות הבחירות.

מה שהחל בינואר 2023 תחת הכותרת "רפורמה משפטית" התגבש הלכה למעשה כמהלך כולל לשינוי משטרי, המושתת על החלשת מנגנוני הפיקוח של מערכת המשפט והתקשורת תוך חיזוק מגמות הדתה. החקיקה הטרייה ששטפה את המליאה מתחלקת לשלושה ערוצים מרכזיים: פגיעה אנושה ברשות השופטת באמצעות חוק לחיסול מעמד היועץ המשפטי לממשלה, החלשת התקשורת החופשית באמצעות חוק קרעי, ושורה של חוקי סקטוריאליים הכוללים את חוק יסוד לימוד תורה, החוק להקפאת מעצר עריקים חרדים והחוק להגברת ההפרדה המגדרית בקמפוסים האקדמיים.

ניתוח פוליטי של המצב מגלה כי החוקים הללו לא נולדו מתוך תפיסת עולם אידאולוגית סדורה בלבד, אלא בעיקר כתוצר של עסקת תן-קח צינית שנועדה לשמר את שלמות הגוש הממשלתי ולמנוע את הקדמת הבחירות. מדובר בדיל פוליטי מובהק שנולד בעקבות משבר הגיוס החריף והכישלון להעביר חוק השתמטות רחב. ראש הממשלה בחר לברוח מן המשבר הפוליטי הפנימי על ידי הקרבת הצרכים המיידיים של המדינה, הצבא והביטחון, והעניק לשותפיו החרדים את מבוקשם תמורת תמיכתם בחוקי ההפיכה המשטרית, ובראשם ריסוק מוסד היועץ המשפטי ופגיעה בשוק התקשורת לטובת ערוץ התעמולה הממסדי.

התוצאה ההרסנית של המשוואה הזו, שבה צד אחד מנצח באופן מוחלט והצד השני חווה פגיעה אנושה בערכי השוויון והסולידריות, עומדת כעת לפתחו של בית המשפט העליון. השופטים, שיידרשו לדון בקרוב בעתירות הרבות נגד חוקים אלה, לא יוכלו להתחמק מאחריות באמצעות הטיעון השגור לפיו "העם יחליט בבחירות", כפי שעשו בעבר בעניין ועדת החקירה הממלכתית. המבחן המיידי והקריטי ביותר של שופטי בג"ץ יהיה בהוצאת צווי ביניים שיקפיאו את החוקים המשפיעים על המציאות באופן מיידי, כמו חוק עריקי הגיוס וחוק התקשורת, ואף את אותם חוקים שנועדו להיכנס לתוקף במועד מאוחר יותר כמו החוק לחיסול מעמד היועץ המשפטי.

ברקע הדיונים המשפטיים, צפויות המתקפות על בית המשפט להחריף ולהפוך לדלק מרכזי בקמפיינים הפוליטיים של הבחירות הקרובות, כאשר הבריונות השלטונית מכרסמת בלגיטימיות של ראשי השירות הציבורי ומערכת הביטחון כאחד. כדי להגן על הדמוקרטיה, השופטים יידרשו להביט על התמונה הגדולה ולבחון את הפגמים המהותיים והפרוצדורליים הקשים שנפלו בהליכי החקיקה בכנסת, שהפכה לשפחה נרצעת של הרשות המבצעת. פסילת החוקים, אם תתרחש, לא תהיה גזילת משילות אלא הגנה על הכנסת עצמה ועל טוהר ההליך הדמוקרטי. בסופו של דבר, בליץ חוקי השוחד הללו, שאינם משרתים את האינטרס הציבורי הרחב, מעניק לישראלים תמריץ חד ומזוקק לצאת ולהכריע בקלפיות על דמותה של המדינה.