השנה החולפת הביאה עמה תמורות משמעותיות בכלכלה המקומית, ורבים נושאים את עיניהם אל בנק ישראל בתקווה להקלה משמעותית ביוקר המחיה ובנטל המימון. נכון ליולי 2026, ריבית בנק ישראל הופחתה לשיעור של 3.5%, פעולה שהעמידה את ריבית הפריים על 5%. למרות שמדובר בשינוי מגמה חיובי ומבורך שמקל בצורה מסוימת על המשק, ענף הבנייה והציבור הרחב עדיין ממתינים לירידה עמוקה יותר כדי שההקלה תורגש באופן רוחבי. יזמים, קבלנים ורוכשי דירות מחשבים כעת את צעדיהם בניסיון להבין מתי בדיוק ישתלם להם לחזור לפעילות מאסיבית ומלאה.

מבחינת קבלני הבנייה, עלויות המימון של רכישת קרקעות, ליווי בנקאי ואשראי יזמי הכבידו מאוד על הפעילות השוטפת בשנים האחרונות וגרמו להאטה בשוק. ההפחתות האחרונות בריבית מעניקות להם מעט חמצן לנשימה ומקטינות במעט את הוצאות המימון, אך אין בהן די כדי לשנות את התמונה מקצה לקצה או להחזיר את השוק לקצבי הבנייה שקדמו למשבר. גורמים בכירים בענף מדגישים כי המשק כולו תלוי בחזרה לפעילות מלאה של ענף הבנייה והתשתיות, ודבר זה לא יקרה ללא מהלך מהיר ואגרסיבי יותר של הפחתת ריביות מצידו של הבנק המרכזי. כדי שהקבלנים יתחילו לבנות מחדש בהיקפים גדולים וישתחררו מהצורך להציע מבצעי מימון אגרסיביים שבהם הרוכש משלם רק 20% במעמד החתימה והיתרה באכלוס, נדרשת הפחתה נוספת של 1% לפחות בריבית. המשמעות המעשית היא שריבית בנק ישראל צריכה להתייצב סביב רמה של 2.5%, מה שיעמיד את ריבית הפריים על כ-4%. ברמת ריבית כזו, עלויות האשראי של החברות היזמיות יפחתו בצורה כה ניכרת, שהן יוכלו לגלגל את החיסכון הזה להאצת קצב התחלות הבנייה ללא חשש כבד מהיעדר קונים.

במקביל לקבלנים, גם ציבור נוטלי המשכנתאות עוקב בדריכות רבה אחר הנתונים המתפרסמים. ירידת הריבית מעוררת באופן טבעי את השאלה מתי נכון וכדאי לגשת לבנק ולמחזר את המשכנתא כדי להוריד את התשלום החודשי. חשוב להבין כי מסלול הפריים מושפע באופן אוטומטי מהחלטות בנק ישראל, כך שמי שמחזיק בהלוואה מבוססת פריים כבר רואה ירידה מסוימת בהחזר החודשי מבלי שיצטרך לנקוט בפעולה כלשהי מול הבנק. עם זאת, המבחן האמיתי לכדאיות מיחזור משכנתא נוגע למסלולים הקבועים שאינם משתנים מעצמם. הציבור מתחיל לרוב לפתוח את תיקי המשכנתא שלו ולבצע מיחזור מאסיבי כאשר נוצר פער של 1% עד 1.5% בין הריבית הגבוהה שבה נלקחה ההלוואה המקורית לבין הריבית המוצעת כיום בשוק. לדוגמה, משקי בית שלקחו משכנתא בריבית קבועה ולא צמודה (קל"צ) בשיעור של 5% ומעלה במהלך תקופת השיא, ימצאו כדאיות כלכלית מובהקת במיחזור כאשר הריבית הממוצעת במסלולים אלו תרד לאזור של 3.5% עד 3.9%. פער כזה מאפשר לקזז את עמלות הפירעון המוקדם והקנסות שמלווים את תהליך המיחזור, ולייצר חיסכון אמיתי של עשרות אלפי שקלים לאורך חיי ההלוואה.

על פי חלק מתחזיות גופי המחקר ושוק ההון, במידה ותימשך ההתמתנות בשיעור האינפלציה, אנו עשויים לראות את ריבית בנק ישראל יורדת לכיוון של 2.75% עד 3.0% בטווח של השנה הקרובה. התקרבות ליעדים אלו היא בדיוק מה שדרוש כדי להניע מחדש את גלגלי המשק ולשחרר את הפקק. כאשר הבנקים יוכלו להציע ריביות קבועות שנעות סביב 3.5% וריבית הפריים תרד אל מתחת לקידומת של 5%, השוק צפוי לחוות התעוררות כפולה ומשמעותית. מצד אחד, אלפי משקי בית יקבלו את התמריץ הכלכלי לנהור אל הבנקים כדי לשפר את תנאי המשכנתא שלהם ולהקטין את ההחזר החודשי המעיק, ומצד שני, הקבלנים יזכו סוף סוף לאשראי זול יותר שיאפשר להם לבנות בביטחון ולהגדיל משמעותית את היצע הדירות בישראל.