הקהילה המדעית בישראל רושמת הישג אסטרטגי משמעותי בזירה הבינלאומית, שמבטיח את המשך השתלבותם של חוקרים מקומיים בכמה מתוכניות המחקר התחרותיות והמובילות ביותר בעולם. במסגרת הוועידה התלת-שנתית של ארגון Human Frontier Science Program Organization (HFSPO) שנערכה בג'נבה, חתמה ישראל על הצהרה משותפת לשנים 2027–2029. על ההסכם חתם מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, עומר שכטר, והוא מבטיח את המשך פעילותו הרציפה של הארגון היוקרתי ואת השותפות הישראלית בו. במסגרת הדיונים הבינלאומיים הללו אף אושר תקציב יעד שנתי של כ-70 מיליון דולר, שנועד להרחיב את ההשקעות במחקרים פורצי דרך בשנים הקרובות.
ארגון HFSPO נוסד בשנת 1989 ביוזמת ממשלת יפן ומדינות ה-G7, מתוך חזון מוביל לקדם מחקר בסיסי, חדשני ובעל רמת סיכון גבוהה שמביא עמו סיכוי לרווח מדעי עצום בתחומי מדעי החיים. ישראל הצטרפה כחברה מלאה בארגון בשנת 2019 בהובלת אגף בכיר לקשרי חוץ מדעיים במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. מאז הצטרפותה, ביססה המדינה את מעמדה בפסגה וכיום היא נמנית עם חמש המדינות המצליחות ביותר בעולם בשיעור הזכייה במענקים התחרותיים של הארגון. שיתוף הפעולה המתמשך הזה כבר הניב לאורך השנים פירות מוחשיים, ובהם מימון ייעודי ל-81 פוסט-דוקטורנטים ישראלים, אירוח של חוקרים בינלאומיים מובילים במוסדות האקדמיים בארץ, ומענקי מחקר שהסתכמו בהיקף של כ-7 מיליון אירו בשנים 2020–2021 לבדן. בין השמות הבולטים שזכו לתמיכת הארגון לאורך השנים נמצאת גם כלת פרס נובל, פרופסור עדה יונת.
במקביל לחתימת ההסכם החדש, פורסמו רשמית תוצאות מענקי המחקר הגלובליים לשנת 2026, והן מציגות הצלחה ישראלית יוצאת דופן. שלושה חוקרים ישראלים נבחרו לקבל את המענקים היוקרתיים של הארגון עבור פרויקטים המשלבים חדשנות טכנולוגית ומדעית יוצאת דופן. שלושת המחקרים הללו מבוצעים בשיתוף פעולה הדוק עם מדענים מובילים ברחבי העולם, והם משקפים היטב את היכולת של המדע המקומי להתמודד בחזית אחת עם אתגרי המחר בתחומי הרפואה, הביולוגיה, ההנדסה והחקלאות.
הפרויקט הראשון שנבחר לקבלת המענק היוקרתי מתמקד במנגנוני ההסתגלות המורכבים של חיידקים. מחקר זה מנסה לפצח את הדרך שבה מיקרואורגניזמים מגיבים לשינויים קיצוניים בסביבתם, תובנה בעלת חשיבות מכרעת לפיתוח תרופות עתידיות והבנת עמידות לאנטיביוטיקה. הפרויקט השני לוקח את המדע אל עולם הצומח ומעמיק בתחום המרתק של תקשורת בין צמחים באמצעות אותות כימיים. המחקר בוחן כיצד צמחים מעבירים מידע על סכנות או שינויי אקלים לשכניהם, דבר שעשוי לחולל מהפכה של ממש בשיטות החקלאות המודרנית ובהגנה על יבולים. הפרויקט השלישי מציג שילוב מתוחכם בין ביולוגיה להנדסה, ומציג פיתוח של רובוט זעיר שנועד לחקור מערכות מורכבות של מחילות תת-קרקעות, כלי שיאפשר לחקור סביבות אקולוגיות נסתרות שאליהן לבני אדם אין גישה.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, התייחסה להישגים הללו והדגישה כי החתימה על ההצהרה המשותפת, לצד זכייתם של שלושת החוקרים, ממחישות בצורה הברורה ביותר את מעמדה המוביל של ישראל במדע ובחדשנות העולמית. לדבריה, השקעה במצוינות מדעית ובשיתופי פעולה מעבר לים אינה רק עניין אקדמי, אלא מהווה השקעה ישירה בחוסן הלאומי, בצמיחה הכלכלית וביכולת המדעית של המדינה להוביל את פריצות הדרך של המחר. היא הוסיפה כי העובדה שחוקרים מקומיים מצליחים להתברג פעם אחר פעם בצמרת הזכיות העולמית היא תעודת כבוד לאיכות המחקר בארץ ולהון האנושי המצוין הקיים בה, והבטיחה כי המשרד ימשיך לפעול להרחבת הזדמנויות אלו.
גם מנכ"ל המשרד, עומר שכטר, שחתם על ההסכם בג'נבה, רואה בשותפות הזו מנוע צמיחה אדיר עבור מערכת המחקר המקומית כולה. הוא ציין כי הצעד הנוכחי מוכיח שוב כיצד קשרים בינלאומיים ממוסדים מתורגמים הלכה למעשה לעשייה מדעית מצטיינת, ליצירת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים ולפריצות דרך ממשיות בעלות השפעה גלובלית רחבה. המשכיות החברות של ישראל בארגון עד שנת 2029 מבטיחה כי לחוקרים ולמדענים המקומיים תישאר דלת פתוחה למימון, למשאבים ולשותפויות הטובים ביותר שיש לעולם המדע להציע.
