פרוטוקול ישיבת חודש יוני של הפדרל ריזרב, שפורסם לאחרונה, חושף תמונת מצב מורכבת של חוסר ודאות קיצונית וחילוקי דעות עמוקים בקרב קובעי המדיניות המוניטרית בארצות הברית. חברי הוועדה דנו בשורה ארוכה של תרחישים אפשריים, החל מהתפוגגות הדרגתית של הלחצים האינפלציוניים ועד להתקבעות שלהם ברמות גבוהות. במהלך הישיבה המדוברת, שהתקיימה באמצע חודש יוני, ציינו המשתתפים כי האינפלציה מוסיפה להיות גבוהה, והסבירו זאת בין היתר כתוצאה מעליות מחירים שנבעו מזעזועים באספקת האנרגיה עקב העימות המתמשך במזרח התיכון. חילוקי הדעות הגיעו לרמות כאלה שחלק קטן מחברי הוועדה אף תמך בהעלאת ריבית מיידית באותה פגישה.

הדיון המרכזי סביב גובה הריבית הציג חלוקה כמעט שווה בין שתי גישות מרכזיות. מצד אחד, מרבית המשתתפים הצביעו על תרחישים שבהם קצב האינפלציה יתחיל לרדת בכוחות עצמו בחזרה לעבר יעד היציבות של הבנק המרכזי, העומד על 2%. מן העבר השני, חלק ניכר מחברי הוועדה הדגישו תרחישים נגדיים שבהם האינפלציה תישאר גבוהה, וזאת תחת תנאי שוק עבודה יציבים. הגורמים המרכזיים שסומנו כחולצי אינפלציה פוטנציאליים היו הביקוש העצום והקשיח לטכנולוגיות ותשתיות בינה מלאכותית, המלחמה במזרח התיכון והשפעות רוחביות של הטלת מכסים. רוב חברי הקבוצה הזו הבהירו כי במידה ותרחישים אלו יתממשו, כמעט בוודאות יידרש הידוק מוניטרי נוסף, כלומר העלאת ריבית, כדי להחזיר את המחירים לשליטה.

מדובר בפרוטוקול הראשון שמתפרסם תחת הנהגתו של יו"ר הבנק המרכזי החדש, קווין וורש. כזכור, בהחלטתו האחרונה בחר הבנק להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.50% עד 3.75%, מהלך שהיה צפוי לחלוטין בשווקים הפיננסיים. עם זאת, השינוי המהותי יותר הגיע מכיוון תחזית הריבית המעודכנת של חברי הבנק (ה"דוט-פלוט"), שהציגה נטייה נציית והחלטית לעבר העלאות ריבית, כאשר מחצית מקובעי המדיניות העריכו כי יידרשו העלאות ריבית נוספות עוד במהלך השנה הנוכחית. השווקים הפיננסיים עקבו בעניין רב אחר הצהרותיו של וורש, וזה אכן הציג קו תקיף ורפורמטורי שכלל הצהרה קצרה וממוקדת של הוועדה, מחויבות בלעדית למלחמה באינפלציה, ביטול מוחלט של מתן תחזיות קדימה (Forward Guidance) והכרזה על בחינה מחדש של מגוון פעילויות פנימיות של הבנק המרכזי.

המציאות הגיאופוליטית הדינמית ממשיכה לטלטל את הערכות הבנק המרכזי ולייצר תנודתיות חדה בשווקים. באותו היום שבו התקבלה החלטת הריבית, חתמו ארצות הברית ואיראן על הסכם שלום זמני שהוביל להפסקת לחימה כוללת ולפתיחה מחדש של מצר הורמוז האסטרטגי. מיד לאחר מכן, שיחות שנערכו בשוויץ הובילו להסרת הסנקציות האמריקאיות על יצוא נפט איראני ולתחילתם של מגעים טכניים בין המדינות. התפתחות חיובית זו הובילה לצניחה מהירה של מחירי האנרגיה לרמות שקדמו לעימות, והרגיעה זמנית את החששות מהתפרצות אינפלציונית. בהופעה פומבית שקיים וורש בתחילת החודש הנוכחי בפורום בנקים מרכזיים בפורטוגל, הוא חזר על עמדתו לגבי ביטול התחזיות קדימה, אך הודה במקביל כי הסיכונים האינפלציוניים אכן התמתנו במידת מה.

השקט היחסי בשווקים התברר כזמני בלבד, כאשר הדינמיקה האינפלציונית השתנתה שוב לחלוטין בימים האחרונים. חילופי מהלומות צבאיות והסלמה חריפה בין וושינגטון לטהרן נרשמו בעקבות מתקפות איראניות מחודשות על שלוש ספינות מסחריות באזור מצר הורמוז. הנשיא דונלד טראמפ אף הכריז רשמית כי הסכם הפסקת האש הסתיים וכי אין לו עניין בהמשך המגעים, אם כי ציין שהוא אינו מעריך שהדבר יוביל לפרוץ מלחמה כוללת. על רקע המתיחות המחודשת הזו, מחירי האנרגיה זינקו פעם נוספת, ומחיר חבית נפט מסוג ברנט חצה לראשונה מזה שבועיים את רף 80 הדולרים. תנודתיות קיצונית זו בשוק הסחורות מחזירה את לחצי המחירים לקדמת הבמה, ומעמידה את הפדרל ריזרב והעומד בראשו בפני אתגר כפול ומורכב בניהול הריבית בחודשים הבאים.