ענף ההייטק הישראלי, שנחשב במשך שנים לקטר המוביל של המשק, נמצא בצומת דרכים קריטי לנוכח הצטברות של אתגרים כלכליים וביטחוניים. התמונה המדאיגה הזו נחשפה במלוא עוצמתה במהלך דיון מיוחד שקיימה ועדת המשנה לקידום ההייטק, בראשות חבר הכנסת אביגדור ליברמן. על סדר היום עמדו שורה של סוגיות בוערות המאיימות על יציבות הענף, ובראשן התחזקות השקל, השפעות מהפכת הבינה המלאכותית, קיפאון מטריד בתחום התעסוקה, והחשש הגובר מפני זליגת פעילויות ליבה של מחקר ופיתוח אל מעבר לים.
כבר בפתח הדיון הבהיר ליברמן את חומרת המצב, כאשר מנה שורה של גורמים היוצרים "סערה מושלמת" עבור חברות הטכנולוגיה המקומיות. הוא הצביע על שערי החליפין הבעייתיים, אי הוודאות הפוליטית והביטחונית המרחפת מעל האזור, זינוק בפרמיית הסיכון של ישראל מאז פרוץ המלחמה, נטל שירות המילואים הממושך של עובדים רבים, ואף שיבושים מתמשכים בתנועה האווירית. ליברמן הדגיש כי בחינת הנתונים מהחודשים האחרונים אינה מבשרת טובות, והפגיעה מורגשת במיוחד בקרב חברות סטארט-אפ בראשית דרכן ועובדים צעירים.
תמונת מצב מורכבת הוצגה גם על ידי נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת. מחד גיסא, שנת 2025 הסתיימה בנימה חיובית ברמת המאקרו, עם התאוששות מסוימת בהיקף גיוסי ההון ואמון מחודש בהייטק הישראלי, שתרם כמחצית מהצמיחה הכוללת של המשק. מאידך גיסא, בתחום התעסוקה נרשם קיפאון מדאיג, כאשר בשירותי ההייטק אף נצפתה ירידה ראשונה מסוגה. מגמה זו מיוחסת בין היתר לכניסתם של כלי בינה מלאכותית שמייעלים תהליכים ומצמצמים את הצורך בעובדים, ולשינויים בהרכב הביקוש הגלובלי. יו"ר הוועדה הדגיש כי התחזקות השקל הופכת את העובד הישראלי ליקר יותר במונחים דולריים, מה שמהווה תמריץ שלילי מובהק לחברות בינלאומיות ומקומיות להשאיר את פעילותן בישראל, ומאיץ את החשש מהעברת משרות למדינות זולות יותר.
לאור האתגרים הללו, קרא ליברמן לפעולה ממשלתית מהירה ונחרצת. הוא דרש לשריין כלי סיוע ייעודי ומשמעותי בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקלים, שיופנה ישירות לחברות סטארט-אפ צעירות בצורה של השקעה ישירה או הלוואה עומדת. לדבריו, בהיעדר רשת ביטחון שכזו, החברות הצעירות והפגיעות ביותר יהיו הראשונות לקרוס. נציגי משרד האוצר אישרו כי הם פועלים במשותף עם רשות החדשנות וגורמים בתעשייה לגיבוש מסלולי תמיכה, וציינו כי נבחנת חבילת סיוע כוללת להייטק ולענפי יצוא נוספים הנפגעים משער החליפין, בסכום כולל של כ-2.1 מיליארד שקלים.
נציגי התעשייה והעובדים, מצידם, השמיעו קול זעקה והתריעו מפני אובדן התחרותיות של ישראל בזירה הבינלאומית. הם קראו לממשלה לנקוט בצעדים אקטיביים, החל משדרוג מיומנויות העובדים והסרת חסמים רגולטוריים מעכבים, ועד לבניית מערך תמריצים יצירתי שיעודד חברות צמיחה להשאיר את מרכז הכובד שלהן בארץ. הודגש כי חברות אלו מייצרות מעגלי תעסוקה רחבים שמשפיעים על ספקים, שירותים ונדל"ן, ועזיבתן עלולה לייצר אפקט דומינו הרסני לכלכלה כולה.
בסיכום הדיון, ליברמן הציג חזון לפתרון מערכתי המבוסס על ההון המקומי. הוא דרש מהממשלה לגבש מסלול אטרקטיבי שינתב באופן אחראי ומבוקר את כספי הגופים המוסדיים אל עבר השקעות בהייטק הישראלי. לטענתו, מדובר במקור ההון הזמין וההגיוני ביותר כיום. ליברמן הדגיש כי הפניית שיעור זעום של חצי אחוז בלבד מסך הנכסים המנוהלים על ידי המוסדיים עשויה להזרים כ-15 מיליארד שקלים לענף, סכום שיכול לשמש כגלגל הצלה חיוני, להפיח חיים מחודשים בתעשייה, ולשמור על מעמדה של ישראל כאומת הסטארט-אפ גם בעתות משבר.
