לאחר מחצית שנה סוערת שבה נראה היה כי שערי הבורסה בתל אביב פתוחים לרווחה בפני כל חברה המבקשת להפוך לציבורית, גל ההנפקות של שנת 2026 מתחיל לאותת על סימני האטה ועייפות. הירידות החדות שפקדו את השוק במהלך חודש יוני, בשילוב עם פשרות הולכות וגדלות שעושים מנפיקים על שווי החברות שלהם, מעלים סימני שאלה כבדים בנוגע להמשך המגמה. הקשיים שחווות לאחרונה הנפקות חדשות, דוגמת רשת המסעדות קיסו ויצרנית הצבעים טמבור, מחזקים את החשש כי חלון ההנדמנויות שאפשר את גל הגיוסים המאסיבי מתחיל להיסגר, או לכל הפחות להצטמצם באופן דרמטי.
על פי הנתונים, מתחילת השנה הנוכחית הצטרפו לבורסה המקומית לא פחות מ-26 חברות חדשות, מה שמהווה את גל ההנפקות הגדול והמשמעותי ביותר שנרשם מאז שנת 2021. בשיאו של גל זה, במהלך חודש מאי בלבד, הגישו 13 חברות שונות תשקיפים לקראת הנפקה, בניסיון לגייס מהציבור סכום מצרפי של כ-6 מיליארד שקל. ההערכות בשוק מצביעות על כך שסך כל החברות החדשות, אלו שכבר השלימו את התהליך ואלו שנמצאות בעיצומו, יגיעו לשווי מצרפי מרשים של כ-30 מיליארד שקל.
נקודת הציון הבולטת ביותר בגל הנוכחי התרחשה בתחילת יוני, עם ההנפקה הענקית של חברת הנדל"ן תדהר. החברה הצליחה לגייס 1.7 מיליארד שקל לפי שווי של 8 מיליארד שקל לאחר הכסף, נתון שהפך אותה להנפקה הגדולה ביותר בבורסה הישראלית מזה למעלה מעשור. עם זאת, נתון חשוב לא פחות הוא העובדה שעל מנת להשלים את המהלך ולהבטיח את הצלחתו, בעלי השליטה בחברה נאלצו להסכים להפחתה של כ-15% מהשווי המקורי שדרשו בתחילה. דפוס דומה של התפשרות ניכר גם בהנפקות בולטות אחרות. החברה הביטחונית בגירה, שהשלימה את אחת ההנפקות הגדולות השנה, נאלצה לקצץ כמעט רבע מהשווי המקורי ששאפה אליו, וגייסה לבסוף לפי שווי של 3.2 מיליארד שקל לפני הכסף. מגמה זו של הפחתת שווי חזרה על עצמה גם בהנפקות של חברות כמו גלעם ורוסטיק, שנאלצו לבצע התאמות כלפי מטה על מנת לצלוח את התהליך ולזכות באמון המשקיעים.
חשוב לציין כי הפחתת שווי במהלך משא ומתן לקראת הנפקה היא תופעה מקובלת ושכיחה למדי בשוק ההון. לרוב, בעלי השליטה פותחים את המשא ומתן בדרישות גבוהות, המשקיעים המוסדיים דורשים הנחות, החתמים פועלים לגשר על הפערים, ולבסוף מושגת פשרה שבה כל הצדדים מוצאים את מבוקשם. עם זאת, התחושה כעת בקרב פעילי השוק היא שהוויתורים האחרונים אינם רק תוצר של משא ומתן שגרתי, אלא מהווים אינדיקציה ראשונה לכך שהרוח הגבית שאפיינה את שוק ההנפקות מתחילה לדעוך.
התפנית הזו מיוחסת במידה רבה לחודש יוני, אשר ייזכר כחודש הקשה ביותר שידעה הבורסה המקומית מאז אוקטובר 2023. הירידות החדות, שהונעו בין היתר מהתפכחות המשקיעים מתקוות פוליטיות ומדיניות בעקבות התפתחויות בזירה הבינלאומית, גרמו לקירור משמעותי בתיאבון של הגופים המוסדיים לקחת חלק בהנפקות חדשות. הקשיים כבר ניכרים בשטח, כאשר חברות שונות נתקלות בחומה בצורה מצד המשקיעים. כך למשל, רשת קיסו מתקשה לקבל את השווי שקיוותה לו, וגם חברת מטליקון נאלצת להתמודד עם דרישות להורדת שווי משמעותית מצד השוק.
גם חברות גדולות ומוכרות אינן חסינות מפני שינוי המגמה. הנפקתה המתוכננת של יצרנית הצבעים טמבור, המבקשת לגייס לפי שווי של כ-2 מיליארד שקל, נתקלת בקשיים משמעותיים ונדחתה לעת עתה, לאור דרישות המוסדיים להפחתת שווי משמעותית. חברות נדל"ן שונות, כמו אביסרור ואביליה, מתקשות אף הן לייצר את העניין הנדרש בקרב המשקיעים כדי להשלים את התהליך כמתוכנן.
מנגד, ישנן גם נקודות אור. הנפקת חברת התרופות רפא, שבשליטת קרן פימי, נהנית עדיין מהערכות חיוביות, בין היתר בזכות המוניטין של הקרן בניהול נכון של ציפיות מול שוק ההון. מנהלי השקעות מציינים כי בעוד שבתחילת השנה חברות הביטוח ובתי ההשקעות מיהרו להשתתף בכל הנפקה כדי לא לפספס הזדמנויות, כעת הם הופכים לבררנים הרבה יותר. ההבנה היא שעודף הנפקות עלול לשאוב ביקושים ממניות שכבר נסחרות בבורסה, מה שמוביל לגישה זהירה ומחושבת יותר.
החשש העיקרי כעת הוא שאם החולשה בשוק הכללי תימשך, המשקיעים המוסדיים יתקשו להמשיך ולספוג את הסחורה החדשה שמציעות החברות המנפיקות. תרחיש כזה עלול להוביל לסגירה מהירה מהצפוי של חלון ההנפקות, אך מנגד, הוא עשוי גם להזרים בחזרה את הביקושים אל החברות הוותיקות והמוכרות שכבר נסחרות בשוק, ובכך לאזן מחדש את המסחר בבורסה של תל אביב.
