הכלכלה הישראלית רושמת נקודת ציון מעודדת עם פרסום נתוני ביצוע התקציב והכנסות המדינה ממסים על ידי משרד האוצר. התמונה המצטיירת מן הנתונים מצביעה על שיפור של ממש באיזון התקציבי של הממשלה, כאשר הפער בין הוצאות המדינה להכנסותיה הולך ומצטמצם. בחודש יוני האחרון עמד הגירעון התקציבי על כ-8.6 מיליארד שקלים, נתון המהווה שיפור דרמטי בהשוואה לחודש המקביל אשתקד, אז נרשם גירעון עמוק כמעט פי שניים שעמד על כ-16.8 מיליארד שקלים. התכווצות זו של הגירעון החודשי משתקפת היטב גם בנתוני המאקרו ארוכי הטווח יותר, ומובילה את המשק הישראלי לשפל של שנתיים וחצי בנתוני הגירעון המצטבר.
כאשר בוחנים את הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים, מתגלה כי הוא ירד לרמה של 3.3% בלבד מהתוצר המקומי הגולמי. מדובר בירידה משמעותית של כ-0.4 נקודות אחוז לעומת הנתון שנמדד רק חודש אחד קודם לכן, במאי. כדי להבין את משמעות הנתון הזה בפרספקטיבה היסטורית, יש לחזור אחורה עד לחודש נובמבר של שנת 2023, שכן זו הייתה הפעם האחרונה שבה הגירעון כאחוז מהתוצר שהה ברמה כה נמוכה. המגמה החיובית הזו אינה מקרית, אלא נובעת משילוב של שתי מגמות מקבילות שפועלות לטובת קופת המדינה, גידול חד בהכנסות לצד ריסון יחסי בצד ההוצאות.
בצד ההכנסות, חודש יוני לבדו הניב לקופת המדינה סכום מרשים של כ-45.7 מיליארד שקלים. כאשר מסתכלים על התמונה הרחבה יותר מתחילת שנת 2026, מתברר כי סך ההכנסות זינק לכ-307 מיליארד שקלים. נתון זה מקבל משנה תוקף כאשר משווים אותו למחצית הראשונה של שנת 2025, אז עמדו ההכנסות על כ-275.7 מיליארד שקלים. המשמעות היא שהכנסות המדינה רשמו עלייה חדה של כ-11.4% בתוך שנה אחת בלבד. גידול כה מובהק בהכנסות מעיד בדרך כלל על פעילות כלכלית ערה, גביית מסים יעילה, ואמון מתמשך של המגזר העסקי והצרכנים במשק.
מנגד, אי אפשר לנתח את ירידת הגירעון מבלי להתייחס לצד ההוצאות של הממשלה. בחודש יוני הסתכמו הוצאות הממשלה בכ-54.3 מיליארד שקלים. במבט על חצי השנה הראשונה של 2026 כולה, הוציאה המדינה כ-313.8 מיליארד שקלים. נתון זה אמנם גבוה מסך ההוצאות במחצית הראשונה של שנת 2025, שעמדו אז על כ-308.1 מיליארד שקלים, אך קצב הגידול כאן הוא הסיפור האמיתי. בעוד שההכנסות זינקו בשיעור דו-ספרתי כאמור, הוצאות הממשלה גדלו בשיעור מתון ומרוסן הרבה יותר של כ-1.9% בלבד. פער זה, המכונה לעיתים "אפקט המספריים", הוא המנוע המרכזי שמאחורי צמצום הגירעון, שכן הקופה הציבורית מתמלאת בקצב מהיר בהרבה מהקצב שבו הכספים יוצאים ממנה. התנהלות זו מספקת רוח גבית לכלכלה לקראת המשך השנה ומייצרת כרית ביטחון פיננסית חיונית להתמודדות עם מצבי אי-ודאות כלכליים עתידיים.
