הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום נתונים מתוך סקר הערכת מגמות בעסקים לחודש יוני 2026, השופכים אור על השפעת התחזקות השקל לעומת הדולר על המגזר העסקי בישראל. בחצי השנה האחרונה, רשם שער החליפין ירידה משמעותית מרמה של כ-3.3 ש"ח לדולר בסוף שנת 2025 לרמה של פחות מ-3 ש"ח לדולר ביוני 2026. סקר זה, שנערך בשיתוף עם בנק ישראל, נועד לבחון כיצד השינוי החד בשער החליפין משפיע על פעילות העסקים ומהם הצעדים הננקטים בהם להתמודדות עם המציאות המטבעית החדשה.

אוכלוסיית הסקר מייצגת כ-67,000 עסקים בישראל המעסיקים חמש משרות שכיר ומעלה, כאשר אחוז ההשבה לסקר עמד על 73%. מתוצאות הסקר עולה כי כ-18% מהחברות שנכללו במדגם דיווחו כי הפיחות בדולר השפיע לרעה על פעילותן, בעוד שרק כ-3% דיווחו על השפעה חיובית, ויתר העסקים לא חשו השפעה משמעותית. עם זאת, ניתוח הנתונים לפי ענפים חושף תמונה הטרוגנית במיוחד: בענפי ההייטק והפיננסים, הפגיעה רוחבית בהרבה, כאשר כמעט מחצית מהעסקים (49%) ו-58% מהמועסקים בענפים אלו דיווחו על השפעה שלילית, זאת בהשוואה לענפי הבינוי, שם רק אחד מכל עשרה עסקים (9%) דיווח על פגיעה דומה.

מנהלים שדיווחו על השפעה שלילית נשאלו על גורמי החשיפה העיקריים שלהם למטבע חוץ, כאשר כ-48% ציינו כי הכנסות במטבע חוץ הן גורם החשיפה המרכזי של החברה, ואילו 22% הצביעו על חוזים או מחירים בשוק המקומי המוצמדים לדולר. כאשר נשאלו כיצד הם מתמודדים עם הירידה בשער החליפין, התגובה הנפוצה ביותר הייתה "ספיגה בשולי הרווח", צעד עליו דיווחו 34% מהחברות. צעדים נוספים שנקטו העסקים כללו עדכון מחירים בשוק המקומי או בחו"ל (כ-19%) וצמצום השקעות או גיוסי עובדים (כ-15%).

הסקר מציג תמונה מעניינת גם לגבי מידת החשיפה של עסקים יצואנים לעומת מקומיים. כ-30% מהעסקים שנפגעו הם אכן חברות עתירות יצוא, אך כשליש (33%) מהעסקים שנפגעו הם דווקא עסקים המבוססים על השוק המקומי, ללא יצוא כלל או עם שיעור יצוא נמוך. פגיעה זו בעסקים מקומיים נובעת, בין היתר, מתמחור מוצרים המוצמד ישירות לדולר או מתלות בענף התיירות הנפגע מהתייקרות השהייה בארץ. חברות רבות המשמשות כקבלני משנה לחברות הייטק עתירות יצוא סופגות אף הן את הפגיעה, שמתגלגלת אליהן מהחברות הגדולות.

שימוש בגידור פיננסי ככלי להתמודדות עם השינויים נותר נחלתם של מעטים. רק כ-7% מסך החברות שפעילותן נפגעה ציינו כי הן עושות שימוש בגידור פיננסי, אם כי מדובר בחברות המעסיקות כ-18% מהמועסקים באותן חברות נפגעות, מה שמעיד על נטייה של עסקים גדולים יותר לאמץ אסטרטגיה זו. עבור אותן חברות שמבצעות גידור, האופק השכיח ביותר הוא לטווח זמן של יותר מחצי שנה, אליו משתייכים 58% מהמועסקים בעסקים המבצעים גידור.

בנוגע להשפעה על מחירי המכירה, מנהלי החברות שנפגעו דיווחו על תמסורת מהירה יחסית של השינוי בשער החליפין למחירים לצרכן. כ-45% מהמועסקים עובדים בחברות הצופות כי השינוי בשער החליפין ישפיע על מחירי המכירה שלהן בתוך שלושה חודשים לכל היותר. כפי שציין עופר היב, נשיא ומנכ"ל איווג'ן (חברה הפועלת בתחום הכימיה החישובית ומפתחת מולקולות קטנות) בהקשר רחב יותר של חדשנות ופיתוח תרופות, השילוב בין מנועי בינה מלאכותית ליכולות אימות מעבדתיות נועד לשפר את יעילות הפיתוח ולהגדיל את ההסתברות להצלחה מסחרית, במטרה "להרחיב את צבר המועמדים לפיתוח". בעוד הממצאים של הלמ"ס מעידים כי ענפי התעשייה והבינוי צופים השפעה מהירה על המחירים (56% ו-51% בהתאמה), ענפי המסחר מראים זהירות רבה יותר עם כ-30% בלבד שצופים גלגול של השינוי למחירי המכירה בטווח זמן קצר זה.