בית המשפט הפדרלי בארצות הברית אישר את הסדר הפשרה בין המיליארדר אילון מאסק לבין הרשות האמריקאית לניירות ערך (SEC), במסגרתו ישלם מאסק קנס בגובה של 1.5 מיליון דולר. למרות האישור הרשמי, השופטת המחוזית ספארקל סוקנאמן מוושינגטון די.סי הביעה חששות כבדים ומסתייגות עמוקה בנוגע לטיב ההסכם והיקפו. השופטת הבהירה כי היו אצלה ספקות משמעותיים לגבי ההסדר, אך ציינה כי תפקידה המשפטי מוגבל להערכת סטנדרטים בסיסיים של הוגנות וסבירות, ואינו מאפשר לה להתערב מעבר לכך. היא אף הוסיפה הערה יוצאת דופן לפיה הציבור הוא זה שצריך להחליט, באמצעות הצבעה בקלפי, האם הרשות לניירות ערך אכן החזיקה את מאסק כראוי באחריות על מעשיו.
הסדר הפשרה הנוכחי מביא לסיומה של תביעה משפטית ממושכת, שבה האשימה הרשות לניירות ערך את מאסק בעיכוב בלתי חוקי של הדיווח על רכישת מניותיו ברשת החברתית טוויטר באפריל 2022. לפי חוקי ניירות הערך, מאסק היה מחויב לדווח לציבור מיד עם חציית רף ההחזקה של 5% ממניות החברה, אך הוא השהה את הפרסום הרשמי. ברשות טענו כי העיכוב המכוון אפשר לו להמשיך לרכוש מניות במחיר נמוך, ובכך לחסוך לעצמו סכום עתק של כ-150 מיליון דולר על חשבון ציבור המשקיעים שלא היה מודע למהלכיו. כשישה חודשים בלבד לאחר אותו דיווח מאוחר, השלים מאסק, הנחשב לאיש העשיר בעולם, את רכישת החברה כולה תמורת סכום של 44 מיליארד דולר.
לפני שהעניקה את האישור הסופי להסכם, דרשה השופטת לבחון לעומק מספר גורמים מהותיים, ובהם מידת ההוגנות כלפי שני הצדדים, מידת ההתאמה של ההסדר לאינטרס הציבורי, והאם היו מעורבים בתהליך קנוניה או שחיתות כלשהי שהשפיעו על הגיבוש שלו. מסיבה זו, היא הורתה לשני הצדדים להתייצב בבית המשפט ולהכין לוח זמנים מפורט להגשת טיעונים התומכים בפשרה, לפני שקיבלה את ההחלטה הסופית. התביעה עצמה הוגשה נגד מאסק ב-14 בינואר 2025, עיתוי שעורר סערה ציבורית בפני עצמו, שכן הוא התרחש שישה ימים בלבד לפני סיום כהונתו של הנשיא הדמוקרטי ג'ו ביידן ועזיבתו את הבית הלבן.
מאסק, ששימש בעבר כיועץ לנשיא הרפובליקני דונלד טראמפ, טען לאורך כל הדרך כי מדובר בתביעה מופרכת המונעת מאינטרסים פוליטיים מובהקים של הממשל היוצא, שמטרתם הייתה לפגוע בו אישית ובעסקיו. כמו כן, הוא הדגיש בפני בית המשפט כי העיכוב בדיווח על חציית רף 5% מהמניות לא נעשה בזדון או מתוך כוונה להונות את השווקים, אלא נבע מטעות תמימה ולא מכוונת. אישור ההסכם אמנם סוגר את החזית המשפטית הרשמית מול הרשות לניירות ערך, אך הטענות סביב גובה הקנס הנמוך יחסית לרווח המיוחס שהופק, לצד הביקורת הנוקבת של בית המשפט, ימשיכו ככל הנראה להדהד בשיח הציבורי והכלכלי בארצות הברית עוד זמן רב.
