הרפורמה המיוחלת, שנועדה להקל משמעותית על חייהם של בעלי הרכבים בישראל, נתקלה במכשולים משמעותיים בשלב האישור בכנסת. הציפייה הייתה שהכללים החדשים ישנו באופן דרמטי את לוח הזמנים לביצוע מבחני הרישוי השנתיים (הטסטים) לרכבים פרטיים שנרשמו החל משנת 2023. על פי התוכנית המקורית, משרדי התחבורה והאוצר הציעו לפטור את בעלי הרכבים החדשים ממבחני רישוי בשלוש השנים הראשונות לעלייתם לכביש. בתקופה שבין השנה השלישית לשנה התשיעית, הטסט היה אמור להתבצע רק פעם בשנתיים, ורק לאחר מכן היו הרכבים חוזרים למחזור השנתי המוכר. על פי ההערכות הכלכליות, ייעול זה של ההליכים היה מאפשר לאזרחים לחסוך כ-258 מיליון שקלים בשנה. תחילת השינויים נקבעה רשמית ל-1 ביולי, אך יישום היוזמה נקלע למבוי סתום.
הסיבה העיקרית לשיבוש לוח הזמנים הייתה התנגדות עזה מצד נציגי מכוני הרישוי. בעלי המכונים הביעו דאגה עמוקה מהירידה הבלתי נמנעת בהכנסותיהם עקב הצמצום במספר הבדיקות הכולל. במהלך הדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, נציגי הענף מתחו ביקורת חריפה על המהלך. הם טענו כי הגדלת המרווחים בין בדיקות התקינות של הרכבים תוביל לעלייה במספר כלי הרכב המסוכנים על הכבישים, וכתוצאה מכך תגרום לעלייה במספר תאונות הדרכים. יתרה מכך, מתנגדי הרפורמה הציגו תחשיבים חלופיים, לפיהם הנזק המצטבר הפוטנציאלי לכלכלת ישראל כתוצאה מהירידה בבטיחות בדרכים עלול להגיע ל-4.3 מיליארד שקלים בשנה.
ניסיונות למצוא פתרון פשרה שיוכל לספק את כל הצדדים המעורבים לא צלחו. יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת העלה הצעה לשנות את קריטריון הבסיס הקובע את תדירות הטסט. במקום להישען על גילו של הרכב, הוצע להתבסס על הקילומטראז' שלו בפועל, צעד שנראה הגיוני מבחינת הבלאי האמיתי של החלקים המכניים. עם זאת, יוזמה זו נדחתה על הסף הן על ידי משרד האוצר והן על ידי משרד התחבורה, שסברו כי מנגנון המעקב אחר מד המרחק הוא מסורבל מדי ואינו ישים בצורה יעילה.
לאחר דיונים ממושכים והיעדר הסכמה בין משרדי הממשלה, קבע יו"ר ועדת הכלכלה כי ההצעה במתכונתה הנוכחית פשוט אינה בשלה. למשרדי הממשלה ניתנה הוראה לקחת פסק זמן של שמונה חודשים במטרה ללטש את כל ההיבטים הרגולטוריים השנויים במחלוקת ולחזור עם תוכנית מגובשת יותר. לפיכך, המצב כרגע נשאר ללא שינוי, ובעלי הרכבים בישראל ימשיכו לבצע מבחן רישוי מדי שנה בדיוק כפי שהיה נהוג עד כה. נראה כי גיבוש הרפורמה ואישורה הסופי ידרשו עוד זמן, ושינויים ממשיים בחקיקה יתאפשרו אולי לקראת מערכת הבחירות הבאה, כאשר לנבחרי הציבור תהיה מוטיבציה גבוהה יותר לקדם מהלכים כלכליים שמיטיבים עם האזרחים.
