הדו"ח השנתי של משרד הכלכלה והתעשייה לפי חוק חופש המידע לשנת 2025 פורסם, ומספק הצצה לתשתית הרגולטורית ולמערך הפעילות הפנימי שנועד לעידוד החדשנות והפחתת הנטל הבירוקרטי במשק הישראלי. הדו"ח, המוגש על ידי הממונה על יישום החוק, מהווה מפת דרכים אסטרטגית המבהירה כיצד המשרד מתכוון למקד את מאמציו בשנים הקרובות כדי להבטיח צמיחה כלכלית בתוך שוק תחרותי ומורכב.
במוקד המסמכים עומדת עבודת המטה המורכבת של גיבוש עמדות מקצועיות ביחס לחקיקה רלוונטית למשק. האגפים המקצועיים במשרד אמונים על ניתוח השפעות של דברי חקיקה עיקריים, במטרה למנוע עיוותים בשוק ולהבטיח שכל החלטת ממשלה תעבור דרך מסננת הבוחנת את השפעתה על הצמיחה הכלכלית. בין הנושאים המרכזיים שריכז המשרד במהלך שנת 2025 ניתן למצוא את הטיפול בתזכיר חוק הפיקדון על מכלי משקה, הסדרת הטיפול באריזות במטרה לעודד תחרות, ותיקונים לחוק זכויות מבצעים ומשדרים. כל אלו מהווים דוגמאות לניסיון מתמשך לייצר רגולציה מאוזנת, כזו שאינה חונקת את החדשנות אך מבטיחה הוגנות עסקית והגנה על זכויות הצרכנים והיצרנים כאחד.
המידע הטמון בדו"ח חושף את המאמץ המכוון למפות ולפרק חסמים רגולטוריים. המשרד הגדיר את הפחתת הנטל הבירוקרטי כיעד אסטרטגי, תוך בניית תוכנית עבודה סדורה שמטרתה "טיוב רגולציה". המשמעות עבור המגזר העסקי היא נכונות הולכת וגוברת לשמוע ביקורת על רגולציה מיושנת ולבצע בה התאמות נדרשות. מיפוי החסמים הרגולטוריים אינו רק תרגיל אדמיניסטרטיבי, אלא מהלך בעל השפעה ישירה על כושר התחרות של חברות ישראליות, שכן הפחתת עלויות הציות מאפשרת להן להפנות משאבים למו"פ, להרחבת פעילות ולגיוס כוח אדם איכותי.

המשרד מציב תוכנית עבודה שאפתנית לשנת 2026. עיקרי הפעילות המתוכננת מתמקדים בהמשך ייצוג העמדות המקצועיות בוועדות הכנסת, שם מתקבלות ההחלטות הרות הגורל לגבי מבנה השוק הישראלי. החשיבות של המשרד בשיח הזה נובעת מהיכולת שלו להביא את זווית הראייה של התעשייה והכלכלה המקומית לדיוני החקיקה, לעיתים אל מול אינטרסים של משרדים ממשלתיים אחרים בעלי סדרי עדיפויות שונים. האגף מתמקד בגיבוש עמדות שיבטיחו כי החקיקה לא תהיה נטל נוסף, אלא כלי המקדם את המשק הישראלי לעבר יעד של תעשייה מתקדמת וחזקה יותר.
הדו"ח משקף גם את המבנה הארגוני של המשרד, שנועד לתמוך ביעדים אלו. רשימת התפקידים הבכירים ודרכי ההתקשרות המפורטות בדו"ח מעידים על הניסיון להיות נגיש יותר לציבור ולקהילה העסקית. שקיפות זו אינה עניין של מה בכך; היא מייצרת אמון מול המגזר הפרטי ומאפשרת לשוק להבין טוב יותר את המניעים שעומדים מאחורי החלטות המדיניות. כאשר המשרד משתף את הציבור באופן שבו הוא מנתח חוקים ובונה את תוכניות העבודה שלו, הוא מאפשר לשחקנים בשוק להיערך מראש לשינויים רגולטוריים ולהתאים את האסטרטגיה העסקית שלהם בהתאם.
הדו"ח מדגיש את המורכבות של יצירת תשתית רגולטורית תומכת חדשנות במדינה שבה הבירוקרטיה לעיתים מהווה משקולת. היכולת לזהות את הכשלים הללו ולפעול לתיקונם מתוך שקיפות מוחלטת היא סימן מעודד למי שמחפש יציבות ובהירות רגולטורית. ככל שהמשרד ימשיך לפעול לפי תוכניות העבודה המפורטות בדו"ח, כך ניתן לצפות לשיפור נוסף ביכולתם של גופים עסקיים לפעול בתוך שוק מוסדר ומודרני, תוך צמצום אי-הוודאות המאפיינת לעיתים את הקשר בין המגזר הפרטי לבין מוסדות המדינה. בסופו של יום, השקיפות המובאת בדו"ח היא הכלי המרכזי בדרך להפוך את הרגולציה מנטל למנוע צמיחה.