ועדת הכספים של הכנסת, בראשותו של חבר הכנסת חנוך מילביצקי, אישרה לאחרונה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לעידוד פעילות בשוק ההון לשנת 2024. מדובר בצעד משמעותי שעשוי לשנות את פני ההשקעות בישראל ולהנגיש לציבור הרחב מכשירים פיננסיים שעד היום היו נחלתם הבלעדית של משקיעים עשירים וכשירים בלבד. המהלך נועד לשכלל את שוק ההון המקומי, להגביר את התחרות, ובעיקר לספק מענה לצורך הגובר של משקיעים פרטיים לגוון את תיק ההשקעות שלהם בסביבה כלכלית מורכבת תוך שמירה על פיקוח הדוק.
החלק הראשון של הצעת החוק מתמקד בעדכון חוק ניירות ערך, ובאופן ספציפי בכל הנוגע להארכת תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים. על פי התיקון החדש, תאגיד המנפיק ניירות ערך מסחריים יהיה רשאי להאריך את תקופת הפירעון שלהם לתקופות נוספות, כאשר כל הארכה לא תעלה על שנה אחת. עם זאת, החוק קובע מגבלה ברורה שלפיה סך כל תקופת הפירעון המצטברת לא תעלה על חמש שנים. במקביל, בוצע שינוי גם בחוק הבנקאות המגדיר מחדש את המונח "מתן אשראי", כך שבמקרה של הארכת מועד הפירעון, היום הראשון של כל תקופת הארכה ייחשב כיום ההצעה. מטרת השינוי הזה היא להעניק גמישות רבה יותר למכשיר הפיננסי הזה, לחסוך בבירוקרטיה ולצמצם את לוחות הזמנים והעלויות הכרוכות בהנפקה ומחזור של ניירות ערך מדי שנה. כדי להבטיח את הגנת המשקיעים, הוועדה קבעה גבולות גזרה ברורים לשיקול הדעת של רשות ניירות ערך בכל הנוגע לאישור ההארכות ולתנאים הנלווים אליהן, כולל חובת שקיפות ודיווח מלא למחזיקים. הדבר צפוי להיטיב הן עם החברות שמחפשות אפיקי מימון נוחים יותר והן עם המשקיעים שיזכו לאפשרויות מגוונות.
הבשורה המרכזית והמרתקת יותר מסתתרת בחלקו השני של החוק, אשר מגדיר מנגנון פיננסי חדש לחלוטין תחת השם "קרן השקעות פרטיות בנאמנות". מנגנון זה מסמיך את רשות ניירות ערך לקבוע כללים והוראות שיאפשרו לקרנות מסוג זה לפעול תחת עינה הפקוחה. כדי שגוף פיננסי יוכר כקרן השקעות פרטית בנאמנות, עליו לעמוד בשני תנאים מרכזיים. ראשית, הדבר חייב להיות מוגדר באופן מפורש בהסכם הקרן. שנית, מנהל הקרן מקבל אישור חוקי לקנות ולהחזיק בנכסים שאינם סחירים בבורסה או בשוק מוסדר, וכן בנכסים שאינם מוגדרים כניירות ערך רגילים, תוך שימוש באסטרטגיות השקעה שנועדו לגידור סיכונים. רשימת הנכסים המותרים להחזקה רחבה וכוללת בין היתר מניות לא סחירות של חברות פרטיות, נכסים פיננסיים שונים, הלוואות שאינן נחשבות לפעילות עסקית רגילה, זכויות במקרקעין שאינן מחויבות במס שבח, זכויות במיזמי תשתיות לאומיים ואפילו נכסים דיגיטליים, למעט מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים. כדי למנוע ריכוזיות יתר והיחשפות לסיכונים חריגים, החוק קובע מגבלת חשיפה נוקשה שלפיה הקרן לא תוכל להשקיע יותר מ-12% מסך נכסיה בלווה בודד, במניות לא סחירות של תאגיד ספציפי או בזכויות של פרויקט מקרקעין מסוים. פרק חשוב זה עתיד להיכנס לתוקף חצי שנה לאחר פרסומו הרשמי.
בדיוני הוועדה הודגשה רבות החשיבות הדרמטית של המהלך עבור האזרח הפשוט. נציגת רשות ניירות ערך, ענבל פולק, הסבירה כי החוק החדש פותח דלת לציבור הרחב לגשת לאפיקי השקעה שהיו חסומים בפניו עד כה. החידוש המשמעותי הוא שההשקעות הללו יפוקחו מעתה על ידי הרשות, ומנהלי הקרנות ייאלצו לעמוד בכללים ברורים ונוקשים שנועדו להגן על כספי הציבור. פולק הוסיפה תובנה חשובה לגבי המציאות הנוכחית, וציינה כי בשנים האחרונות משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מחוץ לשוק ההון המסורתי, ולעתים קרובות מוצאים את עצמם שמים את כספם בקרנות אלטרנטיביות שאינן מפוקחות וחשופות לסיכונים אדירים. נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, חיזק את הדברים והבהיר כי עד היום רק לקוחות בעלי הון רב זכו ליהנות מהתשואות הפוטנציאליות של מוצרים פיננסיים מתקדמים. לדבריו, הצעת החוק עושה צדק חברתי-כלכלי בכך שהיא משווה את תנאי הפתיחה של משקיעים קטנים לאלו של העשירים. ספיר אף הזהיר כי ללא התערבות והסדרה מצד הכנסת, הציבור ימשיך לנהות אחר אפיקי השקעה מסוכנים ונטולי פיקוח, ולכן המהלך הזה הוא צעד צרכני מתבקש שנועד לשמור על חסכונות הציבור.
