בנק ישראל פרסם את דוח התפתחות החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי המציג התרחבות רחבה בפעילות האשראי והפיננסים ברביע השני של שנת 2026. על פי הנתונים הרשמיים, נמשכה העלייה העקבית ביתרת החוב הכוללת של המגזר הפרטי, הכולל את המגזר העסקי ואת משקי הבית, כאשר במהלך הרביע השני של השנה גדלה היתרה בשיעור של 3.6% והגיעה לרמה כוללת של 2.6 טריליון ש"ח. צמיחה זו משקפת את הביקושים המוגברים להון ולמימון פעילות שוטפת והשקעות במשק, במקביל לסביבה מאקרו-כלכלית המאופיינת בהתאמות ריבית והתפתחויות בשערי החליפין. ההתפתחויות הללו מעידות על תנועה ערה בשווקים הפיננסיים ועל הישענות גוברת מצד הפירמות ומשקי הבית על מקורות אשראי חיצוניים כדי לתמוך בתוכניות העסקיות והצרכניות שלהם.

לתמונה הנוכחית חסר טקסט אלטרנטיבי. שם קובץ: נגיד-בנק-ישראל-1.avif

בחינה פרטנית של המגזר העסקי מעלה כי יתרת החוב שלו רשמה ברביע השני גידול בשיעור של 4.2%, שהם כ-67 מיליארדי ש"ח, והגיעה לסכום של 1.7 טריליון ש"ח. הגידול המשמעותי ביתרה זו נבע בעיקר מגיוסי חוב נטו שהתבססו ברובם על נטילת אשראי בנקאי חדש, לצד בולטות של אפיק האג"ח הסחירות בשוק המקומי. האשראי הבנקאי שהוענק במהלך תקופה זו התרכז בחלקו הגדול במגזר השירותים הפיננסיים, בין היתר לטובת העמדת אשראי לצורך בטחונות לעסקאות במכשירים נגזרים והשאלות ניירות ערך, וכן נרשמה עלייה ניכרת בהיקפי האשראי שהוענקו למגזר הבינוי והנדל"ן. פעילות זו מצביעה על תפקידם המרכזי של הבנקים בהנעת גלגלי האסדרה הפיננסית ומתן מענה לצרכים השוטפים של גופים מובילים במשק.

מבחינת קצבי הצמיחה השנתיים, שיעור הגידול השנתי ביתרת החוב של המגזר העסקי המשיך במסע ההאצה שלו ברביע השני של 2026 והגיע ל-13.8%, בהמשך ישיר למגמה שהחלה במחצית השנייה של שנת 2024. ההתרחבות הזו הושפעה בעיקר מהזינוק ביתרת החוב הבנקאי, אשר קצב גידולה השנתי עמד על 19%, בעוד שקצב גידולה השנתי של יתרת החוב החוץ-בנקאי הסתכם ב-6.6%. לצד זאת, גורמים חשבונאיים ומאקרו-כלכליים השפיעו על שווי החוב בפועל: עלייה של 1.3% במדד המחירים לצרכן תרמה לעלייה בשווי החוב הצמוד למדד, אך מנגד, ייסוף חד בשיעור של 5.9% בשקל מול הדולר קיזז חלק ניכר מההשפעה והקטין את השווי הדולרי של החוב הנקוב במטבע זר והצמוד לו.

שוק ההנפקות הקונצרניות הפגין אף הוא פעילות ענפה, כאשר במהלך הרביע השני של השנה הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי כולל של 33 מיליארדי ש"ח, כאשר מחצית מהסכום הזה גויסה אך ורק בחודש יוני לבדו. היקף גיוסים זה גבוה משמעותית מממוצע הגיוסים הרבעוני שנרשם בארבעת הרביעים הקודמים. חברות מענף הנדל"ן והבינוי המשיכו להוביל את השוק והיו אחראיות על 52% מכלל ההנפקות שבוצעו ברביע זה. במקביל לכך, המרווח בין תשואות אג"ח החברות הכלולות במדד תל בונד 60 לבין תשואות האג"ח הממשלתיות הצמודות המשיך להצטמצם ועמד על 0.76 נקודות אחוז, כאשר המגמה נמשכה גם בחודשים יולי ואוגוסט 2026 והובילה לצמצום נוסף לרמה של 0.7 נקודות אחוז.

בזירה של משקי הבית, יתרת החוב המשיכה בטיפוס הדרגתי ורשמה גידול של 2.4%, שהם כ-22 מיליארדי ש"ח, לרמה כוללת של 935 מיליארדי ש"ח. בלטה במיוחד העלייה החדה ביתרת החוב שלא לדיור, אשר גדלה ברביע השני בשיעור של 3.6% והגיעה ל-260 מיליארדי ש"ח, ובכך הפכה את המגמה השלילית שנרשמה ברביע הקודם. העלייה באשראי שלא לדיור באה לידי ביטוי בפעילות של כלל המלווים המרכזיים במשק, הכוללים את הבנקים המסחריים, חברות כרטיסי האשראי והגופים המוסדיים. במקביל, נמשכה העמידות והעלייה ביתרת החוב לדיור אשר גדלה בכ-13 מיליארדי ש"ח, שהם 1.9%, והגיעה לרמה של 675 מיליארדי ש"ח, בעיקר באמצעות נטילת משכנתאות חדשות דרך המערכת הבנקאית.

היקף נטילת המשכנתאות החדשות לשם רכישת דירות מגורים עמד ברביע השני של השנה על 29 מיליארדי ש"ח לאחר ניכוי עונתיות, נתון המשקף יציבות רבה ותואם את הממוצע הרבעוני שנרשם בארבעת הרביעים הקודמים. מגמה זו המשיכה גם אל תוך חודשי הקיץ, כאשר בחודשים יולי ואוגוסט 2026 הסתכמו המשכנתאות החדשות בכ-10 מיליארדי ש"ח בממוצע לחודש, נתון המעיד על כך ששוק הדיור ממשיך לייצר ביקושים גבוהים יחסית למרות סביבת הריבית המאתגרת. הגידול בשיעור הגידול השנתי של יתרת החוב שלא לדיור הגיע לרמה של 10%, בעוד שקצב הגידול השנתי של החוב לדיור נותר יציב סביב 7%.

המשמעות העסקית בשטח מעידה על מערכת כלכלית פעילה שבה זרימת האשראי והגיוסים משמשים כמנוע צמיחה חיוני המאפשר לפירמות להרחיב פעילות ולמשקי הבית לנהל את התחייבויותיהם. ההזדמנות המרכזית טמונה בנגישות הגבוהה להון, בצמצום מרווחי האג"ח המעיד על אמון המשקיעים, וביכולת לממן השקעות ופרויקטים חדשים. מנגד, האתגרים והמכשולים הניצבים בפני הפעילים כוללים את העול הפיננסי הגובר כתוצאה מהרחבת היקפי החוב, את רגישות השוק לשינויים בריבית ובאינפלציה, ואת הסיכונים המאקרו-כלכליים שיכולים להשפיע על יכולת ההחזר של עסקים ומשקי בית בסביבה עסקית תחרותית ומורכבת.