עולם ההשקעות בוול סטריט ממשיך לפתח מוצרים פיננסיים מתוחכמים שמטרתם ללכוד את הערך הממשי שנוצר סביב מהפכת הבינה המלאכותית, אך במקום להמר על מפתחות המודלים או על חברות התוכנה הקמעונאיות, המוקד עובר אל התשתיות הפיזיות הקריטיות ביותר. זירת המסחר האמריקאית קידמה השבוע מכשיר השקעה חדשני שהחל להיסחר בבורסת ניו יורק תחת הטיקר NECK, ששמו המלא xETFs AI Bottlenecks ETF. מדובר בקרן סל אקטיבית ייחודית שאינה עוקבת בצורה פאסיבית אחר מדד רחב, אלא שמה לה למטרה לאתר ולהחזיק באופן ממוקד בחברות שנמצאות בדיוק במה שמכונה "צווארי הבקבוק" של שרשרת הערך של הבינה המלאכותית. ההנחה העומדת בבסיס התזה הזו גורסת כי בעוד שמלחמת המודלים בין ענקיות הטק שוחקת מחירים ומצריכה השקעות הון כבדות, מי שנהנות מכוח כלכלי אדיר הן אותן חברות שמחזיקות ברכיבים חיוניים שבלעדיהם המערכות פשוט אינן יכולות לפעול, ושההיצע שלהן מוגבל באופן מבני.
הקרן מגדירה ארבעה מאפיינים פונדמנטליים קפדניים שעל כל חברה להציג כדי להיכלל בפורטפוליו. המאפיין הראשון הוא ביקוש קשיח הגדול באופן מובהק מההיצע הקיים, מצב שבו הלקוחות עומדים בתור וממתינים חודשים ארוכים לקבלת המוצר. המאפיין השני הוא כוח תמחור מובהק, המאפשר לחברות להעלות מחירים מבלי לחשוש מאובדן נתח שוק, תוך כדי הרחבה עקבית של שולי הרווח הגולמי והתפעולי. המאפיין השלישי מתמקד בקיומם של חפירים כלכליים עמידים במיוחד וחסמי כניסה טכנולוגיים וקנייניים כמעט בלתי עבירים, המונעים ממתחרים חדשים לחדור לתחום בטווח הזמן הנראה לעין. המאפיין הרביעי והמשלים הוא ביטוי מוחשי של יתרונות אלה בתוצאות הכספיות המדווחות, קרי צמיחה מהירה בהכנסות שמתורגמת ישירות לרווחיות נקייה חזקה ותזרים מזומנים חופשי חיובי, בניגוד לחברות רבות בענף שמתאפיינות בשריפת מזומנים מואצת.
החלוקה הסקטוריאלית של הקרן ממפה את ארבעת המוקדים העיקריים שבהם נוצרים כיום צווארי הבקבוק המורכבים ביותר. הזרוע הראשונה היא תחום הזיכרון המתקדם בעל רוחב הפס הגבוה, המיוצג על ידי ענקיות מוליכים למחצה דוגמת אס קיי הייניקס, סמסונג אלקטרוניקס ומיקרון טכנולוג'י, אשר בלעדי רכיבי הזיכרון שלהן מעבדי הבינה המלאכותית אינם מסוגלים לבצע פעולות אימון והסקה חישובית מורכבות. הזרוע השנייה מתמקדת באופטיקה, פוטוניקה ורשתות תקשורת מהירות, עם שחקניות מובילות כמו קוהירנט, לומנטום ומארוול, המספקות את תשתית התקשורת האופטית הפנימית הנדרשת להעברת נפחי דאטה עצומים בין אלפי מעבדים במהירות האור.
הזרוע השלישית, שזוכה לעניין מוגבר מצד מוסדיים בוול סטריט, נוגעת לאנרגיה, קירור ותשתיות כוח לחוות שרתים, שכן זמינות החשמל הפכה לאחת המגבלות הקשות ביותר להרחבת מרכזי הנתונים בעולם. בתחום זה כוללת הקרן שמות תעשייתיים כבדים כגון ג'י אי ורנובה, בלום אנרג'י וחברת ורטיב, המתמחות בפתרונות הולכת חשמל, אספקת כוח מקומית ומערכות קירור נוזלי מתקדמות לשרתים רותחים. הזרוע הרביעית מקיפה את הלב הפועם של עולם השבבים והציוד לייצורם, באמצעות חברות שנהנות ממונופול מעשי או ממעמד דומיננטי חסר תחליף, בהן ברודקום, ASML ההולנדית המספקת באופן בלעדי את מכונות הליתוגרפיה המתקדמות ביותר, וענקית הייצור טאיוואן סמיקונדקטור (TSMC), שמייצרת פיזית את רובם המוחלט של המעבדים הגרפיים המובילים.
במבנה התפעולי שלה, הקרן הושקה עם 20 החזקות ליבה, כאשר המודל מאפשר גמישות לנוע בין 15 ל-25 חברות בהתאם להתפתחויות הדינמיות בשוק. היות שמדובר בניהול אקטיבי המבוצע על ידי מנהלי השקעות המבצעים איזון מחדש של הפוזיציות באופן תקופתי ככל שצווארי הבקבוק נפתחים, נודדים או צצים בחלקים אחרים של שרשרת האספקה, דמי הניהול השנתיים של הקרן נקבעו על רמה של 0.75%.
התזמון של השקת הקרן משתלב במגמת שוק רחבה שבה המשקיעים מפגינים התבגרות מסוימת ביחס להשקעות בעולם הבינה המלאכותית. אחרי גל ראשוני שבו כל חברה שהצמידה לשמה את המונח הטכנולוגי זכתה לתמחור נדיב, השוק המוסדי מחפש כיום נכסים מוחשיים בעלי עוגנים כלכליים ברורים, במיוחד בסביבה שבה שערי הריבית בעולם נותרים ברמות המרסנות השקעות ספקולטיביות. ההתמקדות בחברות צוואר בקבוק מאפשרת גיוון אסטרטגי המשלב בין צמיחה טכנולוגית לבין הגנה שמקורה בכוח שוק בלתי מעורער, ובכך מספקת זווית ראייה רעננה לאופן שבו ניתן להיחשף לפוטנציאל ארוך הטווח של מהפכת המחשוב.
