מי שחשב שהפדרל ריזרב מתקרב לעצירת הרכבת המוניטרית, קיבל בימים האחרונים שיעור מאלף בכלכלה חיה ובועטת. הדולר האמריקאי רשם זינוק חד לעבר שיא של קרוב לחודשיים, כשהוא מוחץ תחתיו שורה של מטבעות מובילים כמו האירו, הליש"ט והיין היפני. מה שהצית את הגל הנוכחי אינו רק תחושת בטן של סוחרים, אלא שילוב עוצמתי של נתונים כלכליים רותחים מארצות הברית, הצהרות נחרצות מצד קובעי המדיניות בבנק המרכזי ומפולת משמעותית בשוק איגרות החוב הממשלתיות. מדד הדולר (DXY), המשקלל את עוצמתו מול סל של שישה מטבעות מרכזיים, טיפס ב 0.5% עד לרמה של 101.14 נקודות, שיאו הגבוה ביותר מאז שלהי יולי, ומאותת למשקיעים בכל העולם כי המטבע החזק בעולם ממש לא מתכוון לרדת מהבמה.

הרוח הגבית החזקה ביותר הגיעה מדוח הפעילות העסקית של חברת S&P Global לחודש ספטמבר. הנתונים הצביעו על כך שהפעילות הכלכלית בארצות הברית האיצה זה החודש הרביעי ברציפות, ורשמה את קצב ההתרחבות המהיר ביותר מאז יולי 2021. אם מנטרלים את תקופת ההתאוששות החריגה של פתיחת המשק ממשבר הקורונה, מדובר בזינוק בפעילות העסקית שלא נראה כמותו מאז תחילת שנת 2015. הדבר המרשים במיוחד בדוח הוא הרוחב שלו: לא מדובר רק בענף בודד שמושך קדימה, אלא בצמיחה איתנה שמקיפה הן את מגזר השירותים והן את מגזר הייצור. כפי שהגדירו זאת כלכלנים בכירים, העסקים בארצות הברית פשוט פורחים, והמנוע הכלכלי האמריקאי ממשיך לייצר ביקושים בקצב שמפתיע גם את המומחים השוריים ביותר.

אלא שבכלכלה, כמו בכלכלה, לצמיחה מהירה מדי יש תג מחיר ברור, והוא מגיע בדמות אינפלציה. במקביל לתנופת הפעילות, הלחצים על המחירים החריפו בספטמבר בצורה מדאיגה. עלויות התשומות הממוצעות של הפירמות, הן של סחורות והן של שירותים, זינקו בקצב התלול ביותר מזה ארבע שנים. האינפלציה הכללית טיפסה לרמתה הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2022, כאשר הגורמים המובילים להתייקרות הזו היו הזינוק במחירי הנפט שנרשם במהלך החודש, שגרר עמו עלייה חדה בעלויות הדלק והשינוע. כשהתשומות של המפעלים והעסקים מתייקרות בקצב כזה, הגלגול של העלויות אל הצרכן הסופי הופך לבלתי נמנע, מה שמציב סימן שאלה גדול סביב היכולת לרסן את יוקר המחיה בטווח הקרוב.

כאשר משק צומח בעוצמה שכזו והלחצים האינפלציוניים מתחדשים, התגובה האוטומטית של בנק מרכזי היא הידוק מוניטרי והעלאת ריבית כדי לצנן את החגיגה. השווקים הפנימו את המסר במהירות הבזק. כלי ה-FedWatch של קבוצת CME, האומד את הציפיות בשוק החוזים העתידיים, הראה כי ההסתברות לכך שוועדת השוק הפתוח (FOMC) תעלה את הריבית ברבע נקודת אחוז נוספת כבר באוקטובר זינקה לכ 69%, לעומת כ 55% בלבד יממה קודם לכן. כידוע, סביבת ריבית עולה הופכת את האג"ח והפיקדונות הנקובים בדולר לאטרקטיביים בהרבה, מה שמושך הון בינלאומי ומחזק את המטבע האמריקאי ישירות.

המגמה קיבלה תוקף מיידי ודרמטי בשוק איגרות החוב של ממשלת ארצות הברית, שם נרשמה מכירת חיסול אגרסיבית ששלחה את התשואות לרמות היסטוריות שלא נראו שנים ארוכות. התשואה על איגרות החוב ל 10 שנים, המשמשת כמצפן לתמחור של אינספור הלוואות, משכנתאות וחובות תאגידיים, זינקה ב 16.8 נקודות בסיס וננעלה ב 5.116%, רמה שנראתה לאחרונה רק ביולי 2007. התשואה על האג"ח ל 5 שנים זינקה ב 15.5 נקודות בסיס לרמה של 4.998%, לאחר שבמהלך יום המסחר חצתה את רף ה 5% לראשונה מאז אותה שנה. בקצה הארוך של העקום, תשואת האג"ח ל 30 שנה עלתה ב 9.4 נקודות בסיס לרמה של 5.397%, ואילו בקצה הקצר והרגיש במיוחד להחלטות ריבית, התשואה ל 2 שנים הוסיפה 12 נקודות בסיס וסגרה ב 4.897%.

הרוח הלוחמנית הזו גובתה גם במילים מפורשות מכיוון בכירי הפדרל ריזרב. חבר מועצת הנגידים ומצביע בוועדת הריבית, מייקל באר, הבהיר כי הסיכונים סביב השגת יעד האינפלציה העומד על 2% עלו באופן שמחייב כיול מחדש של המדיניות. באר ציין כי העלאת הריבית שהתרחשה לאחרונה הייתה מהלך בכיוון הנכון, אך להערכתו סביר שיידרשו התאמות נוספות של המדיניות כדי להבטיח שהאינפלציה תרד ליעדה בזמן סביר. המסרים הניציים הללו, שהדהדו גם בדבריו של נשיא הפד של ריצ'מונד תום בארקין שהדגיש כי העלאה בודדת לא תספיק לבלימת עליות המחירים, הוכיחו למשקיעים שהבנק אינו מהסס להמשיך להעלות את הריבית גם במחיר של לחץ על שוקי ההון.

בצד השני של האוקיינוס האטלנטי, המטבעות המקומיים התקשו לעמוד מול גל העוצמה של הדולר. בגוש האירו נרשמה אמנם התרחבות בפעילות בספטמבר, אך העלייה במחירי האנרגיה יצרה חשש כבד מפני אפקט סטגפלציוני, מה ששלח את האירו לירידה של 0.6% לרמה של 1.1382 דולר. בבריטניה התמונה הייתה עגומה אף יותר: נתוני הפעילות העסקית נחלשו לשפל של שלושה חודשים לצד התגברות האינפלציה בעלויות התשומות, והליש"ט צנח ב 0.8% לרמה של 1.3243 דולר. במקביל, באסיה, היין היפני איבד גובה זה היום הרביעי ברציפות על רקע מחזורי מסחר דלילים בשל חגים, כאשר חדרי המסחר נותרו בדריכות שיא לקראת התערבות אפשרית של הרשויות בטוקיו לבלימת הפיחות. השילוב בין עוצמה כלכלית אמריקאית, אינפלציה עיקשת ופער בריביות ממשיך להציב את הדולר בעמדת שליטה כמעט מוחלטת בזירה העולמית.