המתח במצרי הורמוז, עורק החיים הקריטי שדרכו עברה לפני המלחמה כחמישית מאספקת הנפט העולמית, הגיע ביום שני לשיא חדש ומסוכן. ההסלמה הנוכחית החלה שעות ספורות לאחר שהנשיא דונלד טראמפ הכריז על השקת "פרויקט חופש" – יוזמה הומניטרית שבמסגרתה הצבא האמריקני החל ללוות ולהדריך ספינות מסחריות שאינן מעורבות בלחימה, כדי שיוכלו לחצות את המצר בחופשיות. טראמפ הבהיר כי המהלך נכנס לתוקף ביום שני, והוסיף אזהרה חריפה לפיה כל התערבות איראנית בתהליך ההומניטרי תיענה בכוח רב. שר האוצר האמריקני, סקוט בסנט, חיזק את הדברים כשהצהיר כי ארה"ב אינה הגורם המגרה, אך היא מוכנה להסלים את המצב אם האיראנים יבחרו בכך. למרות שהממשל ניסה להבדיל בין המונח "הדרכה" לבין "ליווי" צבאי ישיר, בטהרן פירשו את המהלך כהפרה של הפסקת האש וכאתגר ישיר למצור שהטילו על המים הטריטוריאליים שלהם.
התגובה האיראנית לא איחרה לבוא והתבטאה במתקפה משולבת ורחבה שלא נראתה מאז תחילת הפסקת האש. חיל הים האיראני הודיע כי ביצע ירי לעבר משחתות אמריקניות שפעלו באזור, בעוד שסוכנויות ידיעות חצי-רשמיות באיראן אף טענו כי טילים פגעו בספינת קרב אמריקנית. פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM) מיהר להכחיש את הדיווחים על פגיעה בכלי שיט צבאיים וציין כי שתי אוניות סוחר אמריקניות חצו את המצר בהצלחה. עם זאת, מפקד הפיקוד, אדמירל בראד קופר, אישר כי הכוחות האמריקניים הטביעו שש סירות איראניות קטנות שניסו להפריע לתנועה המסחרית, וכי יורטו טילים וכטב"מים ששוגרו לעבר כוחות המשימה. במקביל, רמטכ"ל צבא איראן, אמיר חאתמי, אישר כי ארצו ביצעה את הירי כדי להגן על ביטחון האזור, והזהיר כי כל סנטימטר במים אלו נמצא תחת שליטתם המלאה.
זירת הלחימה התרחבה במהירות גם לעבר איחוד האמירויות ועומאן, שספגו מטחי טילים וכטב"מים. משרד ההגנה האמירתי דיווח כי מערכות ההגנה האווירית ירטו שלושה טילי שיוט ששוגרו מאיראן, בעוד טיל רביעי נפל בים. למרות היירוטים המוצלחים, ההסלמה גבתה מחיר בחיי אדם וברכוש: כטב"ם איראני פגע במתקן הנפט בפוג'יירה וגרם לשריפה, ושלושה אזרחי הודו נפצעו בדרגות שונות. בעומאן השכנה דווח על פגיעת טיל בבניין מגורים שהובילה לפציעתם של שני בני אדם. האירועים הללו הובילו לסגירה זמנית של המרחב האווירי בדובאי ולפרסום אזהרות דחופות לאזרחים לתפוס מחסה במבנים מוגנים. בתגובה למתקפות על כלי שיט ובעלות ברית, הנשיא טראמפ החריף את הטון ואיים כי אם איראן תמשיך לתקוף כלי שיט אמריקניים, היא "תימחק מעל פני האדמה".
ההשלכות של יום הקרב הורגשו באופן מיידי בשווקים הפיננסיים ברחבי העולם. מחירי הנפט זינקו בחדות על רקע החשש מחידוש הלחימה בהיקף מלא; מחיר חבית מסוג ברנט קפץ בכ-5.2% ונסחר סביב 114 דולר, בעוד שחבית מסוג WTI חצתה את רף 105 הדולרים. בוול סטריט נרשמו ירידות שערים, כאשר מדד הדאו ג'ונס איבד כ-1% ומדדי ה-S&P 500 והנאסד"ק ירדו בכחצי אחוז כל אחד. החשש מהסלמה האפיל אפילו על נתוני מאקרו חיוביים שפורסמו באותו יום, כמו זינוק מפתיע של 1.5% בהזמנות ממפעלים בארה"ב, תולדה של הביקוש הגבוה לרכיבים אלקטרוניים המשמשים לתעשיית ה-AI. גם שוק האג"ח הגיב בטלטלה, מה שהוביל לעליית תשואות ולזינוק בריבית הממוצעת על משכנתאות ל-30 שנה בארה"ב, שחצתה שוב את רף ה-6.5% – רמתה הגבוהה ביותר מזה למעלה מחודש.
בישראל, מערכת הביטחון עוקבת בדריכות אחר ההתפתחויות במפרץ הפרסי. גורם צבאי ישראלי ציין כי צה"ל מצוי בכוננות גבוהה ובוחן את השפעות ההסלמה על האזור כולו. למרות המתיחות הגבוהה, פיקוד העורף הבהיר כי נכון לעכשיו אין שינוי בהנחיות לציבור הרחב והשגרה נמשכת ברוב חלקי הארץ, למעט הגבלות נקודתיות בקו העימות בצפון ובישובים ספציפיים בגליל. עם זאת, מערכות ההגנה האווירית והיכולות ההתקפיות של חיל האוויר נותרו ברמת מוכנות גבוהה, כפי שהיה מאז חתימת הפסקת האש המקורית. התמונה הכוללת בערב יום שני מראה על עולם הממתין לראות האם "פרויקט חופש" יצליח לשבור את המצור האיראני או שמא הוא יהווה את המצית למלחמה כוללת ורחבה הרבה יותר.
