מליאת הכנסת אישרה היום (שני) את מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים בעקבות מלחמת "שאגת הארי". המתווה, שגובש לאחר דיונים אינטנסיביים בין ועדת הכספים, משרד האוצר ונציגי המגזר העסקי, נועד לספק מענה כלכלי מהיר לנזקי המלחמה המתמשכת מול איראן והחיזבאללה. המתווה החדש אינו מסתפק בפתרונות נקודתיים, אלא מניח תשתית חקיקתית המכונה "מנגנון בלחיצת כפתור", שתהיה תקפה לחמש שנים ותופעל בכל מצב חירום עתידי דומה.
הבשורה המשמעותית ביותר עבור בעלי העסקים היא תשלום מקדמות בהיקף של עד 80% מגובה הנזק המוערך כבר במהלך השבוע הקרוב. מדובר בצעד קריטי לשמירה על תזרים המזומנים של עסקים קטנים ובינוניים שנפגעו מהלחימה. המתווה מעניק עדיפות ברורה לעסקים בקו העימות בצפון הארץ, שיזכו לפיצוי מלא בשיעור של 100%. עבור שאר חלקי הארץ, המקדמות ישולמו בהתאם לנוסחה המשקללת את הפגיעה במחזורי המכירות, בדומה למודלים שהופעלו במבצעי "חרבות ברזל" ו"עם כלביא".
בגזרת שוק העבודה, הביטוח הלאומי עדכן את תנאי הזכאות לדמי אבטלה עבור עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת). אחד השינויים המרכזיים הוא קיצור תקופת האכשרה הנדרשת לצורך זכאות: עובדים יוכלו לקבל דמי אבטלה אם צברו 6 חודשי עבודה מתוך ה-18 האחרונים, במקום 12 חודשים בשגרה. עבור אוכלוסיות מיוחדות, כמו מפוני המלחמה, בני זוג של משרתי מילואים ואנשים עם מוגבלות, קוצרה תקופת האכשרה לשלושה חודשים בלבד.
שינוי משמעותי נוסף נוגע למשך החל"ת המזכה. אם בשגרה נדרשת יציאה לחופשה של 30 ימים לפחות, הרי שתחת מתווה "שאגת הארי" ניתן יהיה לקבל דמי אבטלה גם עבור חל"ת של 10 ימים בלבד. זאת ועוד, המדינה תבצע החזרים למעסיקים בגין רכיב הפרשות השכר גם עבור עובדים שהוצאו לחל"ת קצר של 10 ימים במהלך חודש מרץ וחזרו לאחר מכן לעבודה – סוגיה שהייתה מוקד למחלוקת מול האוצר.
למרות האופטימיות הממשלתית, המתווה ספג ביקורת מצד מייצגי המעסיקים. סלע המחלוקת העיקרי נותר שיעור הזיכוי בגין רכיב השכר, שנקבע על 75%, בעוד שהמגזר העסקי דרש להעלותו ל-90%. בנוסף, עסקים גדולים שמחזור פעילותם עולה על 400 מיליון שקל בשנה הוחרגו מהמתווה ולא יהיו זכאים לפיצויים הישירים.
בביטוח הלאומי מדגישים כי המתווה הנוכחי בתוקף עד ה-14 באפריל 2026, עם אפשרות להארכה של חודש נוסף בהתאם להתפתחות המצב הביטחוני. המוסד פועל לעדכון מערכות המידע שלו כדי לאפשר הזרמת כספים מהירה. "התשלומים יועברו לכל אזרח על פי המקרה הפרטני שלו, בדיקת בקשות חל"ת של האזרחים, הצלבת נתונים עם המעסיקים ושירות התעסוקה", נמסר מהביטוח הלאומי.
עבור סוחרים ומשקיעים, המתווה מספק רמת ודאות מסוימת לגבי יציבות המגזר העסקי בטווח הקצר. הזרמת המקדמות עשויה למנוע גל של קריסות עסקים, במיוחד בענפי התיירות והמלונאות, עבורם נקבעה שנת 2023 כשנת בסיס להשוואת נזקים, במטרה לעקוף את נתוני המלחמות הקודמות שפגעו בענף באופן חריג. המהלך נועד להבטיח כי המשק הישראלי ישמור על חוסן תפעולי גם תחת איום ביטחוני מתמשך
