חודש מרץ 2026 ייזכר בקרב קהילת הסוחרים והמשקיעים כנקודת מבחן משמעותית, כזו שהזכירה לכולנו באיזו מהירות רווחים שנצברו בעמל רב יכולים להתפוגג מול אירועים ביטחוניים ופוליטיים בלתי צפויים. מבצע "שאגת הארי" וההסלמה מול איראן שלחו גלי הדף לשווקים הפיננסיים, וקרנות ההשתלמות – שמהוות עבור רבים מאיתנו את חוד החנית של החיסכון לטווח בינוני – ספגו חבטה לא פשוטה. אם עד פברואר נראה היה שהשנה הנוכחית בדרך לשבור שיאים, הרי שחודש אחד הספיק כדי למחוק כמעט את כל התשואה שנצברה מתחילת 2026. הירידות הממוצעות בשיעור של כ-2.4% במסלולים הכלליים הן לא רק נתון יבש בטבלה, אלא שיקוף של הלחץ שבו היו נתונים המדדים המובילים, כאשר מדד תל אביב 125 נחלש וה-S&P 500 האמריקאי רשם צניחה חדה של יותר מ-5%.
עבור מי שעוקב מקרוב אחר תנועות ההון, המעניין ביותר הוא לאו דווקא הירידה הכללית, אלא השונות הגדולה בין הגופים המנהלים. כאן טמון הערך המוסף עבור הסוחר החכם. בעוד שחלק מהגופים נשחקו משמעותית, בתי השקעות כמו אנליסט ומור הצליחו לשמור על ראש מעל המים באופן יחסי, עם ירידות מתונות יותר של 1.6% ו-1.8%. היכולת הזו "לרכך את המכה" נובעת בדרך כלל מבחירה מושכלת של נכסים שפחות רגישים לתנודות חריפות או מהחזקת רכיבים שמתנהגים הפוך מהשוק ברגעי משבר. מנגד, גופים כמו ילין לפידות, המזוהים עם חשיפה גבוהה יותר לשוק המניות האמריקאי, מצאו את עצמם בצד הפחות נעים של הטבלה. זהו תזכורת חדה לכך שחשיפה גלובלית היא אמנם מנוע צמיחה אדיר בזמני רגיעה, אך היא עלולה להפוך למשקולת כאשר השווקים בחו"ל נכנסים לסחרור במקביל למתיחות מקומית.
נקודה מרתקת שעולה מנתוני מרץ נוגעת למסלולים מחקי המדד, ובמיוחד אלו שעוקבים אחרי ה-S&P 500. סוחרים רבים דוגלים בשנים האחרונות באסטרטגיה של "פשוט לקנות את המדד", מתוך הנחה שהוא תמיד ינצח את מנהלי ההשקעות הישראלים. אולם, מרץ 2026 הוכיח שדווקא המעורבות האנושית והיכולת לשנות את הרכב התיק בזמן אמת יכולות להוות רשת ביטחון. המסלולים המחקית רשמו תשואה שלילית של כמעט 6% מתחילת השנה, בעוד שרוב המסלולים המנוהלים בישראל עדיין נמצאים בטריטוריה חיובית, גם אם מזערית. זה מדגיש את החשיבות של הגנה על התיק באמצעות ניהול פעיל, במיוחד בתקופות שבהן התנודתיות גבוהה והשווקים אינם מתנהגים לפי הספר.
למרות הצבע האדום ששלט בחודש שעבר, חשוב להסתכל על התמונה הרחבה יותר כדי לא לקבל החלטות מתוך פזיזות. כשבוחנים את ביצועי הקרנות בטווח של שלוש שנים, התמונה נותרת אופטימית מאוד. תשואות של 40% במסלולים הכלליים ומעל 70% במסלולי המניות הן עדות לכך שהשוק יודע לתגמל את מי שמפגין סבלנות. עבור סוחר, האירועים של מרץ הם "רעש" במערכת – כזה שמייצר הזדמנויות כניסה חדשות למי שיודע לזהות נכסים שנמכרו במחירי חסר בגלל פאניקה רגעית. הנתונים המוקדמים מחודש אפריל כבר מצביעים על התאוששות מרשימה ופיצוי על הירידות, מה שמחזק את ההערכה כי השוק הישראלי מפגין חסינות מרשימה גם תחת אש.
התובנה המרכזית מהדו"חות הנוכחיים היא שניהול סיכונים הוא לא רק סיסמה. הפערים בין המקומות הראשונים לאחרונים בטבלה, שעומדים על יותר מאחוז בודד בתוך חודש אחד, הם עצומים במונחי הון מנוהל. גופים כמו אינפיניטי, שהובילו במסלולים המנייתיים גם בתקופות הקשות, מוכיחים שדינמיות היא שם המשחק. עבורנו, כמי שפועלים בשוק, המסקנה היא שפיזור הוא כלי העבודה החשוב ביותר. הסתמכות יתרה על שוק ספציפי או על מדד בודד יכולה להיות מסוכנת, והשילוב בין נכסים מקומיים לבינלאומיים, יחד עם בחירה בגופים שיודעים להגיב מהר לשינויים בסטטוס קוו הביטחוני, הוא זה שיקבע מי יסיים את שנת 2026 עם חיוך ומי יישאר מאחור. השווקים תמיד יחזרו לעלות, אבל הדרך למעלה רצופה במהמורות שדורשות מאיתנו עירנות וקור רוח.
