הנתונים החדשים שמפרסם בנק ישראל על תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור חושפים תמונה מרשימה של צמיחה, דווקא בשנה מורכבת כמו 2025. בעוד שהדיונים הכלכליים מתמקדים לעיתים קרובות בגירעון או באינפלציה, התיק הפיננסי של אזרחי ישראל הגיע לשיא חדש, המשקף הן את עליות המחירים בשווקים והן את החוסן המבני של החיסכון הלאומי.

The green arrow is going up the Stacks of coins arranged in a bar graph, Finance and business concept. 3D illustration

שיא של 7.2 טריליון שקלים: העושר הלאומי מזנק
במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2025, יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור רשמה עלייה משמעותית של כ-287.4 מיליארדי שקלים, המהווה צמיחה של כ-4.2% בתוך שלושה חודשים בלבד. נתון זה העלה את שווי התיק הכולל לרמת שיא של כ-7.2 טריליוני שקלים. במבט רחב יותר על השנה החולפת, מדובר בזינוק שנתי של כ-15.5% בערכו של התיק, נתון מרשים המעיד על יכולת התאוששות חזקה של השווקים.
אחד המדדים המעניינים ביותר בדו"ח הוא היחס שבין העושר הפיננסי לבין התוצר המקומי; משקל תיק הנכסים ביחס לתוצר עלה בכ-9.6 נקודות אחוז ועומד כעת על כ-341%. העלייה הזו מעידה על כך שהצמיחה ביתרת הנכסים של הציבור הייתה מהירה ומשמעותית בהרבה מהצמיחה הכללית של המשק. העלייה בשווי התיק ברבעון הרביעי הונעה בעיקר בזכות ביצועים חזקים של המניות בארץ, שרשמו עלייה של 12.6%, ובזכות המשך הצבירה במזומן ובפיקדונות, שעלו בשיעור של 3.9%.

מנועי הצמיחה המקומיים: מניות ומזומן
כאשר צוללים פנימה אל הרכב התיק, בולטת במיוחד העלייה ביתרת המניות בארץ, שצמחה בכ-145.8 מיליארדי שקלים בתוך רבעון אחד. הזינוק הזה נבע בעיקר מעליות מחירים בבורסה המקומית, מה שמשקף את האמון המחודש של הציבור והמוסדיים בנכסים הישראליים. במקביל, הציבור הישראלי ממשיך להחזיק בנזילות גבוהה מאוד; יתרת המזומן והפיקדונות עלתה בכ-90 מיליארדי שקלים והגיעה לרמה של כ-2.41 טריליוני שקלים, המהווים נתח משמעותי של כ-34% מסך התיק כולו.
גם באפיקי החוב נרשמה פעילות חיובית. יתרת אגרות החוב של חברות סחירות בארץ עלתה בכ-16 מיליארדי שקלים לרמה של כ-510 מיליארד, שילוב של השקעות נטו בהיקף של כ-13.1 מיליארד ועליות מחירים שנרשמו בשוק. בנוסף, נרשמה עלייה ביתרת המק"ם (מלווה קצר מועד) שבידי הציבור, שהגיעה לרמה של כ-202 מיליארדי שקלים, וביתרת האג"ח הממשלתיות הסחירות שעמדה בסוף הרבעון על כ-502 מיליארד שקלים. הגופים המוסדיים הם המחזיקים העיקריים באג"ח הממשלתי, ואחזקותיהם ברכיב זה גדלו בכ-5.8 מיליארדי שקלים במהלך הרבעון.

הניהול המוסדי וזירת קרנות הנאמנות
כמעט מחצית מהתיק הפיננסי של ישראל, כ-46%, מנוהל על ידי המשקיעים המוסדיים – קרנות הפנסיה, הגמל והביטוח. יתרת הנכסים המנוהלים על ידם עלתה ברבעון הרביעי בכ-111 מיליארדי שקלים והגיעה לכ-3.3 טריליוני שקלים. המוסדיים הגדילו משמעותית את חשיפתם למניות בארץ, עם עלייה של כ-47 מיליארדי שקלים (13.2%), וכן הגדילו את אחזקותיהם במזומן ובפיקדונות בארץ בשיעור של כ-10.9%. גם בשווקים הבינלאומיים המוסדיים היו פעילים, כאשר יתרת המניות בחו"ל שבניהולם עלתה בכ-15 מיליארדי שקלים כתוצאה מעליות מחירים ורכישות אקטיביות.
תעשיית קרנות הנאמנות נהנתה אף היא מרבעון של פריחה, כאשר היקף התיק המנוהל באמצעותן עלה בכ-4.6% לרמה של כ-756 מיליארדי שקלים. העלייה הזו נבעה משילוב של עליות מחירים וצבירות נטו של כספים חדשים מהציבור בהיקף של כ-12.6 מיליארדי שקלים. הציבור הזרים כספים בעיקר לקרנות המתמחות באג"ח בארץ (כ-10 מיליארד ש"ח) ובמניות בארץ (כ-4.5 מיליארד ש"ח). מנגד, נרשמה מגמה של יציאת כספים מהקרנות הכספיות השקליות, עם צבירה שלילית של כ-2.6 מיליארדי שקלים, מה שעשוי להעיד על מעבר של משקיעים לאפיקים עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר.

החשיפה לחו"ל והשפעת השקל
הציבור הישראלי מחזיק כיום בחו"ל נכסים בשווי של כ-1.33 טריליוני שקלים, המהווים כ-19% מכלל התיק הפיננסי. יתרת המניות בחו"ל רשמה עלייה של כ-2.6% והגיעה לרמה של כ-801 מיליארדי שקלים, בעיקר על רקע השקעות חדשות שביצע הציבור. עם זאת, רכיב אגרות החוב בחו"ל רשם ירידה של כ-4 מיליארדי שקלים. הירידה הזו אינה מעידה בהכרח על חולשה בשווקים הזרים, אלא נבעה בעיקר מהתחזקות השקל מול הדולר במהלך הרבעון; ייסוף השקל גרם לכך שהערך השקלי של הנכסים הנקובים בדולרים פחת. כתוצאה מכך, חלה ירידה קלה בשיעור הנכסים במט"ח בתוך התיק הכולל, מ-24.9% ל-24.2%.

נתוני בנק ישראל מציגים תמונה של ציבור ישראלי עשיר יותר מאי פעם, עם תיק נכסים מאוזן שמשלב רמת נזילות גבוהה לצד חשיפה גוברת לשוקי המניות המקומיים והבינלאומיים. העלייה המרשימה בסיכום שנת 2025 מעניקה רוח גבית למשק הישראלי בכניסתו לשנת 2026, וממחישה כי למרות האתגרים, החיסכון הלאומי ממשיך לצבור תאוצה ולהתגוון.