המשקיעים עלולים למצוא את עצמם בלב הסערה בתחילת שבוע המסחר, כאשר המתח בין ארצות הברית לאיראן מגיע לנקודת רתיחה ומשנה את מפת הסיכונים הגלובלית. הדיווחים האחרונים על הגעתן של יחידות נחתים מיוחדות למזרח התיכון על סיפון הטרייפולי מסמנים תפנית אסטרטגית משמעותית, המעבירה את כובד המשקל ממבצע אווירי וימי בלבד לאפשרות של תמרון קרקעי רחב היקף. עבור סוחרי המניות והסחורות, המידע על היערכות הפנטגון למבצע קרקעי שעלול להימשך מספר שבועות כדי לאבטח מסדרונות אנרגיה ותשתיות קריטיות, מהווה קריאת השכמה בנוגע ליציבות האזורית. איראן מצדה מגיבה ברטוריקה לוחמנית במיוחד; יו"ר הפרלמנט האיראני, מוחמד באקר קאליבאף, האשים את וושינגטון בהכנת פלישה קרקעית תוך שימוש במגעים דיפלומטיים ככסות בלבד, והבהיר כי טהראן ערוכה להגיב בעוצמה לכל פריסת כוחות על אדמתה.
ההסלמה הנוכחית חורגת מגבולות העימות הצבאי הקלאסי וזולגת אל עבר מוסדות אזרחיים ואקדמיים המזוהים עם ארצות הברית במפרץ הפרסי. איומי משמרות המהפכה להגדיר אוניברסיטאות אמריקאיות באיחוד האמירויות ובקטאר כמטרות צבאיות לגיטימיות, יצרו גל של חוסר ודאות בנוגע להשקעות ארוכות טווח באזור. האזהרה האיראנית המפורשת לסגל ולסטודנטים במוסדות כמו אוניברסיטת ניו יורק באבו דאבי ומוסדות עיר החינוך בקטאר להתרחק מהקמפוסים, מהווה איום ישיר על הנכסים האסטרטגיים של ארצות הברית במרחב. עבור הסוחרים, מדובר בסיכון תפעולי שעלול להשפיע על חברות רב-לאומיות ועל קשרי המסחר עם מדינות המפרץ, במיוחד נוכח ההאשמות האיראניות בדבר מעורבות אמריקאית בתקיפות על תשתיות מדעיות בטהראן.
במקביל לזירה היבשתית, המתיחות הימית והאזורית נותרת גבוהה. התקיפות החוזרות ונשנות של החות'ים מתימן נגד יעדים ישראליים באמצעות טילים וכטב"מים, מעידות על התרחבות העימות הרב-זירתי. עם זאת, בתוך המתיחות נרשמו גם סימנים לדיפלומטיה נקודתית; ההסכם שאפשר מעבר בטוח ל-20 ספינות פקיסטניות במיצרי הורמוז נתפס כצעד של בניית אמון, המצביע על כך שאיראן עדיין מנסה לשמור על ערוצים פתוחים מול מדינות אזוריות מסוימות. עבור השוק, זהו איתות מורכב: מצד אחד נחישות צבאית ושיבוש נתיבי סחר, ומצד שני שימוש במעברים ימיים ככלי למיקוח פוליטי.
על רקע זה, הממשל האמריקאי מנסה לקדם מסלול עוקף הסלמה באמצעות שליחו המיוחד, סטיב ויטקוף. ויטקוף חשף כי הממשל הגיש לאיראן הסכם הכולל 15 נקודות, המחייב את טהראן להפסיק את העשרת אורניום, למסור את החומר המועשר שברשותה ולהסכים לפיקוח הדוק. הדיווחים על פגישות צפויות השבוע בין גורמים אמריקאים לאיראנים יוצרים דיסוננס חריף בקרב המשקיעים. מצד אחד, קיימת דריכות צבאית עילאית והצטיידות מאסיבית, ומצד שני, תקווה לפריצת דרך דיפלומטית שתמנע מלחמה כוללת. כפל המסרים הזה מבטיח תנודתיות גבוהה בימי המסחר הקרובים, כאשר השוק ינסה לתמחר את הסיכוי להסכם מול הסיכון לפלישה.
עבור סוחרי האנרגיה, המוקד המרכזי הוא ההשפעה הישירה על מחיר הנפט מסוג ברנט, המשמש כמדד העיקרי לפרמיית הסיכון במזרח התיכון. ביום המסחר האחרון, יום שישי ה-27 במרץ 2026, ננעל הברנט בשער של 105.32 דולר לחבית, עלייה של 3.37% שהם 3.43 דולרים. תגובה זו משקפת את החשש המיידי מחסימת נתיבי שיט או פגיעה במתקני הפקה במקרה של מבצע קרקעי. אם המגעים הדיפלומטיים שמקדם ויטקוף ייכשלו והאיומים האיראניים יתורגמו לפעולה נגד תשתיות אנרגיה, הברנט צפוי לפרוץ את רף ה-120 דולר בטווח הקצר. מדובר בפוטנציאל עלייה של כ-14% נוספים כבר בימי המסחר הראשונים של השבוע, מה שעשוי לגרור לחצים כבדים על מניות התעשייה והתעופה, תוך הזנקת מניות האנרגיה והתשתיות הקריטיות.
