מגזין האקונומיסט פרסם סקירה מקיפה הבוחנת את רמת כישורי היסוד בקרב 15 ממדינות ה-OECD, והנתונים שעולים ממנה לגבי מדינת ישראל מעוררים דאגה עמוקה באשר לאיכות ההון האנושי. על פי הממצאים, ישראל ניצבת במקום הראשון והלא מחמיא בשיעור הסטודנטים שנכשלו במבחני המתמטיקה הבסיסיים. גם בתחום הבנת הנקרא המצב אינו מזהיר, כאשר ישראל ממוקמת במקום השני מהסוף, מיד אחרי פולין. הנתונים הללו מצביעים על פערים משמעותיים אשר אינם נעצרים בגילאי הלימודים, אלא זולגים באופן ישיר אל תוך שוק העבודה והאוכלוסייה הבוגרת.
כאשר בוחנים את הנתונים הנוגעים לכלל האוכלוסייה הבוגרת, התמונה הופכת למטרידה אף יותר. 34% מהמבוגרים בישראל נכשלו במבחן במתמטיקה, נתון הגבוה משמעותית מהממוצע במדינות ה-OECD שעומד על 25%. גם במבחני הבנת הנקרא הפערים בולטים, כאשר 36% מהישראלים לא הצליחו לעבור את המבחן, לעומת ממוצע של 26% בשאר המדינות המפותחות. הפער הגדול ביותר נרשם במבחני פתרון הבעיות, שם לא פחות מ-40% מהישראלים נכשלו, בעוד שהממוצע ב-OECD נמוך בהרבה ועומד על 29%. המשמעות המדאיגה ביותר שעולה מהדוח היא שכרבע מהמבוגרים בישראל לא הצליחו לעבור אפילו אחד משלושת המבחנים הללו, ורמת הכישורים של קבוצה זו תואמת בפועל לרמת כישורים המצופה מילד בן עשר.
הנתון המפתיע ביותר מתייחס למקומם של אותם אנשים בשוק העבודה המקומי. הדוח חושף כי כשליש מהאנשים שהשיגו את התוצאות הנמוכות הללו מאיישים משרות שאמורות לדרוש השכלה גבוהה, ובכלל זה תפקידי ניהול בכירים. המשמעות היא שחלק ניכר ממקבלי ההחלטות בארגונים, מנהלי צוותים ואנשי מקצוע, חסרים את כישורי היסוד הבסיסיים ביותר בהבנת נתונים, קריאת טקסטים מורכבים ופתרון בעיות אנליטיות. אם אי פעם ישבתם במשרד וקיבלתם את הרושם שהמנהל שלכם מתקשה להבין חישובים או מסתבך לחלוטין עם אחוזים, הסטטיסטיקה מראה שסביר מאוד להניח שאתם לא מדמיינים.
הממצאים גם מפריכים סטיגמות נפוצות באשר למקור הפערים. ניתן היה לשער שקשיי שפה או פערי חינוך בקרב אוכלוסיות עולים הם אלו שמושכים את הממוצע הכללי כלפי מטה, אך הדוח חושף נתון חד וברור המצביע על ההפך הגמור. 82% מתוך אלו שנכשלו במבחנים הם ישראלים ילידי הארץ, ולא עולים חדשים. נתון זה מפנה את הזרקור באופן בלעדי אל עבר מערכת החינוך המקומית, ומדגיש את הצורך הלאומי בשיפור אוריינות מספרית והבנת הנקרא, במקביל ליצירת הכשרות מקצועיות איכותיות יותר עבור האוכלוסייה הבוגרת שכבר מהווה חלק פעיל בשוק העבודה.
