ארגון אופק פלוס צפוי לאשר הגדלה נוספת של יעדי תפוקת הנפט בפגישתו הקרובה שתיערך ביום ראשון. על פי מקורות המעורים בפרטים, המדינות החברות בארגון צפויות להסכים על העלאת התפוקה ב-188,000 חביות ביום החל מחודש אוגוסט. צעד זה מגיע לאחר ששרי האנרגיה הגיעו להסכמה רחבה סביב הקידוח וההפקה לקראת הפגישה המקוונת, אף על פי שההחלטה הסופית עדיין ממתינה לאישור רשמי. המהלך המתוכנן מהווה המשך ישיר להעלאות המכסות הקודמות שיושמו במהלך החודשים יוני ויולי, בניסיון להחזיר בהדרגה את היצע הנפט לשגרה.
שוק האנרגיה חווה טלטלות משמעותיות בחודשים האחרונים, בעיקר בשל שיבושים באספקה שנבעו מהקונפליקט הגיאופוליטי החריף בין איראן, ישראל וארצות הברית. המשבר הגיע לשיאו עם סגירתו של מצר הורמוז, עורק תחבורה ימי קריטי, צעד שהוביל לפגיעה קשה בייצוא הנפט ממדינות מפתח במפרץ הפרסי, בהן ערב הסעודית, עיראק, כווית ואיחוד האמירויות. שבע החברות המרכזיות באופק פלוס, הכולל את מדינות אופק ובעלות בריתן כמו רוסיה, כבר הסכימו מוקדם יותר השנה להגדיל את מכסות הייצור בכמעט 800,000 חביות ביום בין החודשים אפריל ליולי. עם זאת, נתוני הארגון מצביעים על כך שההפקה בפועל פיגרה משמעותית אחרי יעדים אלו, כאשר הייצוא צנח בעקבות החסימות והלחימה באזור.
למרות הקשיים, ניכרת כעת מגמת התאוששות. בעקבות פתיחתו מחדש של נתיב השיט החיוני והסכם הפסקת האש שהושג בחודש שעבר, תפוקת הנפט החלה לחזור למסלולה. עם זאת, רמות הייצור הנוכחיות עדיין נמוכות מאלו שנרשמו טרום פרוץ המשבר. במקביל להתאוששות בהיצע, נרשמה ירידה חדה במחירי הנפט, שנסוגו מנקודות השיא שאפיינו את תקופת הלחימה. הירידה במחירים משקפת את רגיעת החששות מפני מחסור עולמי, כאשר נפט מסוג ברנט, שנסחר סביב 72 דולרים לחבית לקראת סוף השבוע, מגלם צניחה של כ-40% מרמות שיא שחצו את רף ה-120 דולרים בשיא המשבר.
ירידת המחירים מוסברת לא רק בהקלה הביטחונית במזרח התיכון, אלא גם בשילוב של גורמים מקרו-כלכליים נוספים. בין היתר, נרשמה חולשה בייבוא הנפט הגולמי מצד סין, המעידה על האטה מסוימת בביקושים. בנוסף, מפיקות מחוץ למזרח התיכון הגבירו את קצב ההפקה שלהן, וצעדים מתואמים לשחרור נפט מעתודות אסטרטגיות על ידי חברות סוכנות האנרגיה הבינלאומית סייעו גם הם לקרר את השוק. העיניים כעת נשואות אל עבר החלטת אופק פלוס, שתספק למשקיעים איתותים ברורים לגבי האסטרטגיה העתידית של הארגון, הנאלץ לנווט בין הצורך לשקם את רמות האספקה לבין התמודדות עם סביבה של האטה בצמיחת הביקוש הגלובלי.
