פתיחת שבוע המסחר בעולם לוותה בדריכות מחודשת על רקע התחממות הגזרה במפרץ הפרסי. החוזים העתידיים הקשורים למדד המניות הראשי של קנדה (TSX) רשמו ירידות קלות ביום שני, כאשר סוחרי האנרגיה והמשקיעים מנסים להעריך את השלכות התקריות האחרונות בין כוחות אמריקאים לאיראנים במצרי הורמוז. המתיחות הזו גלשה גם לזירת המסחר האמריקאית, שם החוזים העתידיים שיקפו תמונה מעורבת. מדד הדאו ג'ונס איבד מערכו, בעוד שמדד הנאסד"ק 100, מוטה הטכנולוגיה, שמר על יציבות ואף נטה קלות כלפי מעלה, בניסיון להתנתק מהסערה הגיאופוליטית.
ההתלקחות הנוכחית החלה בעקבות דיווחים בתקשורת האיראנית על עימות ימי. חיל הים האיראני טען כי הרחיק "ספינות מלחמה של האויב" שניסו לחצות את מצרי הורמוז, לאחר שהעביר להן אזהרה תקיפה. אף על פי שפיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM) הבהיר כי שום כלי שיט אמריקאי לא נפגע בתקרית, חילופי המסרים המאיימים לא פסקו. גורמים באיראן צוטטו כאומרים שטהראן מוכנה לכל תרחיש, כולל שימוש באש ובתרחישי פעולה נוספים שהוכנו מראש.
ברקע הדברים עומדת היוזמה שעליה הכריז נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בסוף השבוע האחרון. טראמפ חשף את "פרויקט חופש", מהלך שנועד לסייע בפתיחה מחדש של תנועת השיט דרך מצרי הורמוז, המהווים עורק חיים קריטי דרכו עוברת כחמישית מאספקת הנפט העולמית. אף שטראמפ לא סיפק פרטים מבצעיים נרחבים על התוכנית, סוכנות הידיעות AP דיווחה כי המרכז המשותף למידע ימי, הפועל בהובלת ארה"ב, הקים "אזור ביטחון מוגבר" מדרום לנתיבי השיט המסורתיים. המרכז הגדיר את הנתיבים הרגילים כ"מסוכנים ביותר" בשל חשש לנוכחות של מוקשים ימיים שטרם נוטרלו לחלוטין. איראן, בתגובה, הזהירה כלי שיט מסחריים וצבאיים מפני כל תנועה במרחב ללא אישור מוקדם מכוחותיה.
ההשפעה המיידית של קרב ההצהרות והפעולות במפרץ הורגשה בשוק האנרגיה. החוזים העתידיים על נפט מסוג ברנט, המשמש כמדד הייחוס העולמי, חצו שוב את הרף הפסיכולוגי של 110 דולר לחבית. הזינוק הזה מצית מחדש את החששות הגלובליים מפני סחרור אינפלציוני. מחירי האנרגיה, שנמצאים כעת הרחק מעל הרמות שקדמו למלחמה, מאיימים לייקר את עלויות הייצור והשילוח ברחבי העולם. כתוצאה מכך, הציפייה בשווקים היא שהבנקים המרכזיים, ובראשם הפדרל ריזרב בארה"ב, ייאלצו להגיב באמצעות שמירה על סביבת ריבית גבוהה ונוקשה יותר כדי לבלום את עליות המחירים הנגזרות ממחירי הדלק.
סביבת הריבית הגבוהה הותירה את חותמה על שוק המתכות היקרות. מחירי הזהב, המשמש בדרך כלל כנכס גידור מפני אינפלציה, רשמו דווקא ירידות במסחר דליל. ההסבר לכך טמון באופיו של הזהב כנכס שאינו מניב תשואה שוטפת (כמו ריבית או דיבידנד), ולכן הוא הופך לפחות אטרקטיבי בתקופות שבהן הריביות על פיקדונות ואגרות חוב גבוהות. במקביל, הדולר האמריקאי המשיך לבצר את מעמדו כחוף מבטחים פיננסי. המשקיעים מעריכים כי מעמדה של ארה"ב כיצואנית אנרגיה גדולה בזכות עצמה יסייע לבודד את הכלכלה האמריקאית, לפחות חלקית, מההלם של מחירי הנפט. התחזקות הדולר כשלעצמה מהווה משקולת נוספת על הזהב, שכן היא הופכת את המתכת היקרה, המתומחרת בדולרים, ליקרה יותר עבור קונים המשתמשים במטבעות אחרים.
בעוד המתיחות הגיאופוליטית מעסיקה את סוחרי המאקרו, בזירת המניות הבודדות בוול סטריט נרשמה דרמה תאגידית יוצאת דופן. חברת גיימסטופ (GameStop), קמעונאית משחקי הווידאו שהפכה בעבר לסמל של משקיעי הרשת, הטילה פצצה כשהגישה הצעת רכש עוינת (Unsolicited Bid) בסך של 56 מיליארד דולר לרכישת ענקית המסחר האלקטרוני איביי (eBay). ההצעה, המשקפת שווי של 125 דולר למניה במזומן ובמניות גיימסטופ, מגלמת פרמיה של כ-20% על מחיר הסגירה של איביי ביום שישי. גיימסטופ חלקה כי כבר צברה בסתר אחזקה של כ-5% באיביי, והודיעה כי בכוונתה לממן את העסקה השאפתנית באמצעות הון עצמי והתחייבות חוב של 20 מיליארד דולר שקיבלה מגוף פיננסי מוביל. בעקבות ההודעה, מניות איביי זינקו בטרום המסחר, בעוד מניות גיימסטופ נסחרו בירידות, כפי שקורה לרוב לחברות היוזמות עסקאות רכש ממונפות.
לצד עסקת הענק, פורסמו תוצאות כספיות של חברת האחזקות הוותיקה ברקשייר האת'וויי. החברה רשמה זינוק של 18% ברווחיה התפעוליים ברבעון הראשון, בדו"ח הראשון שמוצג תחת הנהגתו של המנכ"ל החדש גרג אייבל, שהחליף את וורן באפט האגדי. אולם הנתון המעניין ביותר בדו"ח הוא קופת המזומנים התופחת של החברה, שהגיעה לשיא של למעלה מ-397 מיליארד דולר. הר האוצר הזה משקף את הקושי הגובר של ענקיות השקעה למצוא חברות לרכישה במחירים סבירים בשוק שעדיין מתאפיין בהערכות שווי גבוהות. בהמשך השבוע, השוק צפוי להסיט את תשומת לבו לפרסומי דוחות של חברות בולטות נוספות כמו פלנטיר, AMD ווולט דיסני, בניסיון לדלות רמזים נוספים על כיוון הכלכלה בצל המלחמה והאינפלציה.
