שוק ההון הוא מנגנון חי ונושם אשר מתעדכן ללא הרף ומחייב התאמה מתמדת למציאות הכלכלית המשתנה. כל משקיע, בין אם מדובר בלקוח פרטי שעושה את צעדיו הראשונים במסחר ובין אם מדובר במנהל השקעות מוסדי בעל ניסיון רב, מסתמך על מדדים כלכליים כדי לקבל החלטות מושכלות. מדד פיננסי מהווה למעשה מעין ברומטר או סל של ניירות ערך, המאפשר לעקוב בצורה נוחה אחר מגמות מרכזיות בכלכלה, בענפים מסוימים או בשוק האג"ח. מתוך ההבנה העמוקה של החשיבות הזו, הבורסה לניירות ערך בתל אביב מקדמת תהליכי ייעול וחדשנות במערך המדדים שלה, מהלך שנועד להבטיח כי הכלים העומדים לרשות הציבור יהיו המדויקים והמתקדמים ביותר.

נכון למועד כתיבת שורות אלו, מערך המדדים של הבורסה מציג תמונה מרשימה של קדמה טכנולוגית ומתודולוגית, שכן הבורסה מפרסמת כיום 128 מדדים מודרניים הכוללים מניות, איגרות חוב ונגזרים. מתוך נתון זה, ראוי לדייק ולציין כי 127 הם מדדים רציפים המחושבים ללא הפסקה לאורך כל יום המסחר, בעוד שרק מדד אחד בודד בקטגוריה זו מוגדר כמדד סוף יום – והוא מדד ת"א-35 דולר. העשייה בתחום לא עוצרת, משום שעד סוף השנה הנוכחית צפויים להיות מושקים בבורסה מדדים רבים נוספים שיגוונו את היצע אפשרויות ההשקעה. הבורסה מוכיחה גמישות מערכתית כאשר היא מצהירה שהיא ערוכה להשיק כל מדד חדש שיידרש, תוך הקשבה מלאה לצרכי השוק ולדרישות הפעילים בו. כוחם של המדדים המודרניים הללו נובע מכך שהם תוכננו בקפידה יתרה. הם מתוחזקים באופן שוטף, המתודולוגיה שעליה הם מבוססים מתעדכנת תדיר בהתאם לצורכי השעה, והם עוברים בקרת איכות קפדנית המבטיחה סטנדרט אמינות חסר פשרות.
לצד החדשנות והקדמה, עדיין קיימים כלים השייכים לעידן קודם. במקביל לניהול המדדים החדשים, הבורסה מפרסמת כיום גם 16 מדדי סוף יום היסטוריים. מדדים אלו פותחו אי שם בשנות השמונים של המאה הקודמת על בסיס מתודולוגיה ותיקה מאוד, מימים שבהם טכנולוגיות המסחר היו שונות בתכלית. מדובר למעשה במדדים פשוטים למדי, שבהם משקלו של כל נייר ערך בתוך המדד נקבע בבלעדיות על פי שווי השוק המלא שלו, וללא כל תקרת משקל מרבית. הגישה הזו רחוקה מלהיות מותאמת לסביבה העסקית המודרנית והתנודתית של היום. פועל יוצא של חוסר ההתאמה הזה הוא שאותם מדדים היסטוריים אינם משמשים עוד כנכס בסיס למעקב, דוגמת קרנות מחקות או מוצרי סל, ומי שרשאים לעשות בהם שימוש כיום הם אך ורק גורמים שהתקשרו עם הבורסה במפורש בהסכם הרשאה ייעודי לשימוש בנתונים אלה.
הכשל המהותי בשיטת החישוב הישנה מתגלה כאשר השוק חווה זעזועים או שינויים מבניים. בגלל פשטותם של מדדי סוף היום ההיסטוריים, הם נעדרים לחלוטין מנגנוני איזון הכרחיים וחסרים בלמים שנועדו לטפל באירועים חריגים. המחשה מצוינת לכך מתרחשת כאשר מניה של חברה גדולה במיוחד נרשמת למסחר בבורסה. לפי הכללים המיושנים, המניה הענקית מצורפת למדדים הרלוונטיים כבר ביום המסחר השני שלה. מאחר שאין כל מנגנון המגביל את המשקל, ובשל השווי האדיר שלה, היא תופסת באופן כמעט מיידי את עיקר המשקל בתוך המדד. במצב כזה, כדי למנוע עיוותים, שוק מודרני מפעיל מגבלות משקל מקסימליות, כדוגמת רף של 5% או 10% למניה בודדת בתוך מדד, על מנת להבטיח פיזור סיכונים הגיוני. למרבה המזל, לרובם המוחלט של מדדי סוף היום המיושנים קיימת ממילא גרסה מקבילה בדמות מדד רציף. מדדים רציפים אלו מחושבים לפי מתודולוגיה סדורה, רציונלית ובטוחה יותר, הכוללת מענה מקצועי למגוון רחב מאוד של מצבי שוק.
לאור הפער התהומי בין צרכי השוק הנוכחיים לבין הטכניקות של העבר, הבורסה עושה צעד החלטי ומתבקש. נקבע כי החל מיום 1 בינואר 2027, יופסק פרסומם של כל אותם 16 מדדי סוף יום היסטוריים. המהלך ישפיע על קבוצה רחבה של מדדים המוכרים לפעילי שוק ותיקים. בין היתר יופסק פרסומם של מדדים מהותיים כגון מניות והמירים כללי, המסומן כמדד מספר 1, מדד מניות כללי (מדד 2), מדד אופציות כללי (מדד 3) ומדד אג"ח להמרה כללי (מדד 4).
רשימת המדדים שייגרעו מהמערכת באופן סופי כוללת גם חיתוכים סקטוריאליים שהיו בעבר נפוצים מאוד בקרב משקיעים. כך למשל, יבוטלו מדד בנקים מניות והמירים (מדד 13), מסחר ושירותים מניות והמירים (מדד 41), נדל"ן ובינוי מניות והמירים (מדד 61), ותעשיה מניות והמירים (מדד 73). גם תחומי נישה יצטרפו למהלך הסגירה, ובהם מדד כימיה, גומי ופלסטיקה מניות והמירים (מדד 97), השקעה ואחזקות מניות והמירים (מדד 117), וכמובן חיפושי גז ונפט מניות והמירים (מדד 127). בנוסף לאלו, יירדו מהרשימה מדדי היתר המוכרים, ובהם יתר מניות והמירים (מדד 161) ויתר מניות (מדד 162). מהלך ההתייעלות אינו פוסח גם על סקטור החוב הציבורי והקונצרני, שם תופסק פעילותם של אג"ח כללי קונצרנים (מדד 603), צמודות מדד קונצרנים (מדד 606), וצמודות ממשלתי (מדד 696).
סיומה של תקופת המדדים ההיסטוריים מסמל התבגרות משמעותית של המערכת הפיננסית המקומית ויישור קו עם המקובל בזירות המסחר המובילות בעולם. הבורסה משאירה מאחור מודלים של חישוב שמקורם בעידן של ניירת, חישובים ידניים ומסחר איטי, לטובת חישובים דינמיים ומתקדמים המגנים על ציבור המשקיעים. המעבר המוחלט כמעט לתשתיות רציפות מבטיח כי כל פעיל בשוק יזכה למידע אמין, עדכני ושקוף, המשקף נאמנה את הכלכלה ללא הטיות הנובעות ממבנים טכניים שאבד עליהם הכלח.