נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מכפיל את ההימור במאבקו להקמת קרן פיצויים שנויה במחלוקת בהיקף של 1.8 מיליארד דולר עבור תומכיו, ומצהיר קבל עם ועדה כי יפעל יחד עם הקונגרס האמריקאי כדי לעגן את היוזמה בחקיקה פדרלית רשמית. המהלך הדרמטי הזה מתרחש גם על חשבון האפשרות הסבירה לאבד את אישור הסנאט למינויו של טוד בלאנש, מועמדו המוביל לתפקיד שר המשפטים הקבוע של ארצות הברית. בפוסט נוקב שפרסם ברשתות החברתיות ביום שבת, הבהיר טראמפ כי הוא ידחוף בכל הכוח כדי להעביר את מה שהוא מכנה חוק נגד נשק פוליטי. הנשיא הבטיח לתומכיו כי הנושא יחזור באופן מיידי לשולחן הדיונים וכי הוא נחוש להשלים את המהלך עד תומו, יהא המחיר הפוליטי אשר יהא. ההתעקשות הבלתי מתפשרת הזו מגיעה למרות התנגדות עזה מבית, גם מצד מחוקקים בכירים במפלגה הרפובליקנית, ולמרות רצף של הצהרות סותרות מצידו של טראמפ עצמו בחודשים האחרונים מאז שהרעיון הוצג לראשונה על ידי משרד המשפטים באביב.

כדי להבין את שורשי המשבר הנוכחי, יש לחזור לתביעת הענק שהגיש טראמפ נגד רשות המסים ומשרד האוצר בינואר 2026. התביעה נולדה בעקבות הדלפת רשומות המס האישיות שלו לעיתונות על ידי צ'ארלס ליטלג'ון, קבלן לשעבר של רשות המסים שפעל בניגוד לחוק כשהעביר את המידע הרגיש לניו יורק טיימס ולפרופובליקה. ליטלג'ון הורשע ונשלח למאסר בגין מעשיו אלו. טראמפ ובניו דרשו במקור פיצויים של 10 מיליארד דולר, בטענה שהממשל כשל באבטחת המידע הפיננסי שלהם. בחודש מאי האחרון, משרד המשפטים הגיע להסדר טיעון מחוץ לכותלי בית המשפט מול עורכי דינו של הנשיא. במסגרת ההסדר הוחלט שהנשיא יוותר על התביעה האישית, ובתמורה תוקם קרן פדרלית בסך 1.776 מיליארד דולר. מטרת הקרן, כפי שהוגדרה רשמית, הייתה לפצות אזרחים שהממשל הפדרלי הופעל נגדם כנשק פוליטי. באופן ברור, הקרן נועדה בראש ובראשונה לספק מענה כספי לאנשים שטראמפ מאמין שנרדפו פוליטית. ישנו חשש כבד בקרב מחוקקים כי הכספים הללו ינותבו בין היתר לפיצוי ישיר של מורשעי הפריצה והמהומות בקפיטול בשישה בינואר.

ההסדר הזה לא החזיק מים זמן רב ונתקל בחומה בצורה מצד הרשות השופטת. באמצע חודש יולי, שופטת בית המשפט הפדרלי המחוזי בפלורידה, קתלין ויליאמס, פסלה את ההסכם לחלוטין ומתחה ביקורת משפטית חריפה על כל המעורבים בדבר. בהחלטה יוצאת דופן שביטלה את הסכם ה-1.8 מיליארד דולר, השופטת כינתה את המהלך קנוניה של ממש בין זרועות הרשות המבצעת בניסיון לתמרן את ההליך השיפוטי. היא קבעה נחרצות כי התביעה וההסדר שבא בעקבותיה היו למעשה ניסיון לעשות שימוש ציני במערכת המשפט כדי להעניק למשפחת טראמפ חסינות גורפת מפני ביקורות מס עתידיות של הרשויות, ובמקביל לייעד מיליארדי דולרים מכספי משלם המסים לטובת פיצויים על תלונות שאין להן שום בסיס בחוק האמריקאי הקיים. למרות הפסילה המשפטית המהדהדת הזו והביקורת על חוסר תום הלב, טראמפ מסרב לוותר על הרעיון וכעת הוא מנסה לעקוף את החלטת בית המשפט באמצעות מסלול חקיקה ישיר בקונגרס.

ההתעקשות של הנשיא מציבה את טוד בלאנש, איש אמונו, במלכוד פוליטי סבוך. בלאנש, המכהן כשר המשפטים בפועל מאז חודש אפריל האחרון, אינו אדם זר לנשיא. לפני שהצטרף למשרד המשפטים כמשנה לשר המשפטים במרץ 2025, הוא שימש כעורך דינו הפלילי הפרטי של טראמפ. במסגרת תפקיד זה, בלאנש עמד בחזית ההגנה וייצג אותו בשלושה ממשפטי הדגל הפליליים שהתנהלו נגדו בשנים 2023 ו-2024. הקשר ההדוק והעבר המקצועי הזה עוררו מלכתחילה סימני שאלה רבים באשר לעצמאותו, אך המצב החמיר משמעותית כאשר בלאנש הופיע בפני הסנאט לשימוע אישור מינויו כשר משפטים קבוע. תחת שבועה, בלאנש הבטיח לסנאטורים כי הקרן השנויה במחלוקת מתה לחלוטין. הצהרה זו נועדה להרגיע את המחוקקים הרפובליקנים. ואולם, ביום שישי האחרון טראמפ סתר חזיתית את דבריו של שר המשפטים שלו, כשאמר לכתבים שאמנם הקרן בוטלה אך הוא מאוד מקווה שזה לא היה המצב, וכבר למחרת הכריז שיילחם עליה. סתירות פומביות אלו מעוררות חוסר נוחות עצום אצל סנאטורים רפובליקנים דוגמת ג'ון קורנין ותום טיליס, שחוששים שטראמפ יכפה את החייאת הקרן מיד לאחר אישור המינוי בסנאט.

התגובה של הסנאטור תום טיליס לא איחרה לבוא והיא הייתה נחרצת. הוא אישר מחדש את כוונתו להטיל וטו על אישור מינויו של בלאנש לתפקיד החשוב. טיליס פרסם ברשתות החברתיות הודעה חריפה שבה קבע כי הנשיא מתכוון בבירור להקים מחדש את קופת התשלומים לפרחחים, בין אם על ידי הקמת קרן פיקטיבית חדשה ובין אם על ידי דחיפת הקונגרס להצביע על הצעת חוק שרוב הרפובליקנים יתנגדו לה בתוקף. בתגובה לאיום של טיליס ומחוקקים נוספים בשורות המפלגה, טראמפ לא נסוג אלא איים בצעד של עקיפת הסנאט. הוא הבהיר כי הוא מוכן להשאיר את בלאנש בתפקידו הנוכחי כשר המשפטים בפועל ללא הגבלת זמן מעשית, ובכך למעשה לנטוש את הניסיון לאשר את המינוי בסנאט. מהלך כזה שואב את סמכותו מחוק רפורמת המשרות הפנויות הפדרלי, המאפשר לנשיא למנות ממלאי מקום זמניים תחת מגבלות זמן מסוימות, אך שימוש תדיר במנגנון זה מעורר ביקורת על פגיעה בסדרי המינהל התקין.

החזית החדשה שפותח טראמפ מגיעה בתזמון רגיש ומורכב במיוחד עבור המפלגה הרפובליקנית, חודשים ספורים בלבד לפני בחירות אמצע הקדנציה המכריעות של חודש נובמבר הקרוב. ראשי המפלגה מנסים כבר תקופה ארוכה, וללא הצלחה יתרה, לשכנע את הנשיא לזנוח את מאבקיו האישיים, להניח למאבקי העבר ולמקד 100% מתשומת הלב של קמפיין הבחירות בנושאי כלכלה פנים-אמריקאית, יוקר המחיה והאינפלציה. סקרים עדכניים מצביעים בבירור על כך שדאגות כלכליות מהוות את הגורם המכריע ביותר עבור מעל ל-70% מציבור הבוחרים לקראת ההליכה לקלפיות, והרפובליקנים רוצים לרכוב על הגל הזה. למרות שטראמפ ממשיך לטעון בעקביות ובנחרצות כי קרן הפיצויים שלו נגד רדיפה פוליטית זוכה לפופולריות רבה בקרב הציבור הרחב, המציאות הפוליטית במסדרונות הקונגרס מצביעה על תמונה הפוכה לחלוטין. מחוקקים רבים, גם ממחנהו שלו, כבר לקחו חלק בהצבעות שנועדו לבלום את הקרן, ונראה שלטראמפ אין שום סיכוי ממשי לגייס את התמיכה הנדרשת של לפחות 50 סנאטורים כדי לאשר חקיקה כזו. ההתעקשות שלו להחיות נושא פוליטי כה שנוי במחלוקת רגע לפני פתיחת הקלפיות נתפסת על ידי אסטרטגים רבים כסיכון עצום, שעשוי לא רק לרסק סופית את סיכויי האישור של טוד בלאנש במליאה, אלא גם לפגוע אנושות בסיכויי המפלגה הרפובליקנית לשמור על כוחה בקונגרס או להרחיב את הרוב שלה בבית הנבחרים.