מהפכת הבינה המלאכותית משנה ללא היכר את פניו של ענף הטכנולוגיה העולמי, וההדים שלה מגיעים בעוצמה רבה גם אל שוק ההון המקומי ומנהלי חסכונות הציבור בישראל. הזינוק הדרמטי בצורך בעיבוד כמויות עצומות של מידע מוביל את ענקיות הטכנולוגיה הגלובליות להוצאות עתק על תשתיות דאטה סנטרים. לפי תחזיות עדכניות של בנק ההשקעות גולדמן זאקס, היקף ההשקעות של ענקיות הטכנולוגיה בחוות שרתים צפוי להגיע עד שנת 2030 לסכום בלתי נתפס של 5.3 טריליון דולר, זינוק משמעותי לעומת ההערכות הקודמות שעמדו על 4.5 טריליון דולר. על הרקע הזה, ברור מדוע השחקנים הפיננסיים הגדולים ביותר בישראל מסרבים להישאר מחוץ למשחק ובוחרים להסיט סכומי עתק אל עבר התשתיות הפיזיות שמניעות את מהפכת ה-AI.
הביטוי המובהק ביותר למגמה זו נחשף לאחרונה עם השקעת הענק המשותפת של ארבעה גופים מוסדיים ישראלים מובילים בחברת חוות השרתים האמריקאית EdgeConneX. חברת הביטוח מגדל הובילה את המהלך המקומי עם השקעה בגובה 350 מיליון דולר, אך אליה הצטרפו שחקנים משמעותיים נוספים. בית ההשקעות מור השקיע כ-330 מיליון דולר, מיטב השקיעה 250 מיליון דולר, וחברת הביטוח כלל תרמה לסבב כ-100 מיליון דולר נוספים. יחד, הזרימו הגופים הישראלים סכום כולל של כ-1.03 מיליארד דולר, המיתרגם לכ-3.1 מיליארד שקל. סכום זה מהווה כ-15% מסך ההשקעות שגייסה החברה האמריקאית מתחילת השנה, שעומד על כ-6 מיליארד דולר. בעקבות ההשקעה הנוכחית, המוסדיים צפויים להחזיק בנתח חד ספרתי מתוך יחידות ההשתתפות בשותפות השולטת בענקית התשתיות, וזאת לצד שותפים בינלאומיים כבירים כמו קרן הפנסיה של קנדה, CPPIB, אשר הזרימה לבדה 1.75 מיליארד דולר לאותו סבב גיוס.
חברת EdgeConneX, שנוסדה בשנת 2009 מתוך חזון להקים חוות שרתים בקרבה מקסימלית לצרכי הלקוחות, הפכה ברבות השנים למפלצת תשתיות גלובלית. כיום מפעילה החברה למעלה מ-90 אתרים הפרוסים על פני חמש יבשות ביותר מ-20 מדינות ברחבי העולם, ומספקת שירותים לחברות הענן והבינה המלאכותית המובילות בתבל, בהן אנבידיה, גוגל, מיקרוסופט ואורקל. בשנת 2020 נרכשה החברה על ידי קרן ההשקעות בתשתיות השבדית EQT לפי שווי המוערך ב-2.5 עד 3 מיליארד דולר. אף על פי שהכנסותיה השנתיות הנוכחיות מוערכות בכ-80 מיליון דולר בלבד, הקפיצה הטכנולוגית של השנתיים האחרונות מסמנת כי זוהי רק נקודת הזינוק של החברה. מעניין לציין כי לחברה יש גם זיקה ישירה לשוק המקומי, לאחר שבשנת 2021 רכשה את חברת גלובל דטה סנטר הישראלית תמורת כ-350 מיליון דולר, בתקופה שבה החזיקה כמחצית מכמות האתרים שיש לה כיום.
ההחלטה של המוסדיים הישראלים להשקיע סכומי עתק דווקא בגוף זה נובעת משילוב של ביקושים קשיחים וניהול סיכונים קפדני. מנהלי ההשקעות בגופים המקומיים מסבירים כי היתרון הגדול של החברה טמון בניסיונה הרב ובפיזור הגיאוגרפי הרחב שלה, לצד קיומם של חוזים ארוכי טווח עם לקוחות יציבים ובעלי גב פיננסי איתן כמו ענקיות הטכנולוגיה. החוזים הללו מייצרים רצפה יציבה המגינה מפני סיכוני הפסד, ומאפשרים חשיפה מבוקרת לתחום צומח. עם זאת, מנהלי ההשקעות ערים לחלוטין לסיכונים הקיימים בענף, דוגמת האפשרות להיווצרות עודף היצע בעתיד או מגבלות רגולטוריות חדשות שיכולות להעיב על השוק. התפיסה הרווחת היא שבשוק שבו הביקוש הנוכחי עולה בהרבה על ההיצע, וחברות הטכנולוגיה דורשות אספקה מהירה של תשתיות עיבוד, חברות מנוסות ומבוססות הן בעלות הסיכוי הגבוה ביותר לשגשג. בטווח הארוך, ההערכות הן שקצב הצמיחה המהיר יתייצב, והחברה תהפוך למעין קרן ריט מניבה שתחלק דיבידנדים שוטפים ויציבים לעמיתים.
השקעה זו אינה עומדת בווקוום, אלא מהווה חלק ממגמה רחבה בהרבה של גופים מוסדיים ישראלים המגדילים באופן עקבי את חשיפתם לעולם התשתיות הריאליות, הכולל חוות שרתים, אנרגיה מתחדשת, שדות סולאריים ותחנות כוח. חברות כמו מנורה מבטחים כבר רשמו הצלחות ואקזיטים בתחום בעבר, ומגדל עצמה הכפילה את סך השקעותיה בחוות שרתים לכדי 2 מיליארד שקל. במקביל, גם המגזר העסקי בישראל מגלה עניין עצום בנושא. חברות נדל"ן מניב וחברות אנרגיה ירוקה רבות, לצד אנשי עסקים פרטיים מוכרים, נכנסו בשנים האחרונות לפעילות ענפה בתחום הדאטה סנטרים והתשתיות התומכות בו בארץ ובעולם. הנהירה ההמונית הזו מדגישה כי חוות השרתים כבר אינן נחשבות לטרנד טכנולוגי חולף, אלא לתשתית הפיזית והחיונית ביותר של הכלכלה המודרנית כולה.
