השווקים הפיננסיים פתחו את חודש יולי עם הערכת בסיס שלפיה תיתכן העלאת ריבית בחודש דצמבר, אך בתוך חמישה ימי מסחר בלבד הם נאלצו לשכוח את התרחיש הזה וללמוד אותו מחדש. רכבת ההרים הזו, שטלטלה את המשקיעים מצד לצד, התחילה עם נתוני תעסוקה חלשים שמחקו את הציפיות להידוק מוניטרי, והסתיימה בסגירה מחודשת של מצר הורמוז שהחזירה אותן לשולחן במלוא העוצמה. פרוטוקול פגישת ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי האמריקאי, שפורסם בדיוק באמצע הטלטלה הזו, תיאר עולם כלכלי שכבר פשוט הפסיק להתקיים. בניגוד למה שניתן לחשוב, הפד לא פספס או טעה בהתנהלותו. מה שאנחנו רואים כעת זו בדיוק מערכת ההפעלה החדשה שהתקין יושב ראש הפד החדש, קווין וורש, והיא עובדת בדיוק כפי שתוכננה.
השתלשלות האירועים החלה עם פרסום נתוני התעסוקה של חודש יוני, שהציגו תוספת זעומה של 57 אלף משרות בלבד, לעומת תחזיות שצפו תוספת של כ-115 אלף משרות. אם לא די בכך, נתוני חודש מאי עודכנו כלפי מטה באופן חד, וחודשיים נוספים לפני כן איבדו יחד כ-74 אלף משרות בעקבות עדכונים לאחור. שיעור האבטלה אומנם ירד ל-4.2%, אך הדבר קרה מהסיבה הלא נכונה, שכן שיעור ההשתתפות בכוח העבודה צנח ל-61.5%, הרמה הנמוכה ביותר מאז מרץ 2021, לאחר שכ-720 אלף איש עזבו את מעגל העבודה בחודש אחד. במקביל, השכר השעתי הממוצע עלה ב-3.5% בחישוב שנתי, מה שעדיין משאיר את השכר הריאלי במגמת התכווצות אל מול אינפלציה כללית שגבוהה מ-4%.
שוק החוזים הגיב מיד לנתונים הקרים. הציפיות להעלאת ריבית בספטמבר ירדו מהפרק, והשוק כולו נכנע במהירות לנרטיב של כלכלת שלום מתקררת. מנהל המידע של מחלקת האנרגיה האמריקאית חתך בחדות את תחזיות מחיר נפט הברנט לרבעון השלישי, וסעודיה חתכה את מחירי המכירה הרשמיים שלה בשיעור החד ביותר מזה שני עשורים. אולם, בתוך שני ימי מסחר בלבד, התרחיש השליו הזה התפוגג כלא היה.
המפנה הגיע כאשר וושינגטון שללה את רישיון ייצוא הנפט של איראן, שלוש מכליות נפט הותקפו במצר הורמוז, והנשיא דונלד טראמפ הכריז כי הפסקת האש הסתיימה. מחיר נפט הברנט חצה בשיאו את רף ה-80 דולר, ותנועת המכליות במצר החיוני נעצרה כמעט לחלוטין. מבחינת תוואי הריבית, למשבר הגיאופוליטי הזה יש משמעות אחת ברורה, והיא שהגורם המשפיע ביותר על גל האינפלציה הבא נקבע כעת מחדש על ידי שדות הקרב. הציפיות להעלאת ריבית, שצנחו ל-20% בלבד לאחר דוח התעסוקה, זינקו חזרה ל-30%, כאשר שוקי הכסף מתמחרים שוב לפחות העלאת ריבית אחת של רבע אחוז עוד השנה.
על רקע התנודתיות הזו, פרסום הפרוטוקולים של הפד הדגיש פער מטריד בין המספרים למילים. בעוד שתרשים הנקודות של חודש יוני הראה כי מחצית מחברי הוועדה צופים לפחות העלאת ריבית אחת בשנת 2026, הטקסט הכתוב של הפרוטוקול ציין כי רק "כמה" משתתפים סבורים שהעלאה נוספת תהיה ראויה. בלקסיקון של הפד, המילה "כמה" נמצאת בתחתית הסולם, מה שמרמז על כך שהמחנה הניצי בתוך הבנק המרכזי התכווץ משמעותית. תחת הנהגתו של וורש, שמחק את שיטת ההכוונה העתידית ונמנע מלספק תחזית ריבית אישית משלו, המסרים הופכים עמומים וקצרים יותר. ההודעה הרשמית של הפד קוצצה מ-310 מילים ל-130 בלבד, והפרוטוקול עצמו אישר כי רוב חברי הוועדה רואים יתרון במסרים תמציתיים שמאלצים את השוק להתמודד עם הנתונים בעצמו.
הפרוטוקול שפורסם התבסס למעשה על מציאות שכבר חלפה מהעולם. הוא נכתב לפני דוח התעסוקה החלש ולפני גל האלימות החדש במצר הורמוז, והניח תרחיש של ירידה במחירי הדלק והתפוגגות שיבושי האספקה. מה שכן שרד את מבחן הזמן בפרוטוקול הוא הדיון על גורמי אינפלציה עקשניים, שכוללים את המלחמה, מכסי המגן והשקעות העתק בתשתיות בינה מלאכותית, אשר צפויים להותיר את הלחץ על המחירים גם לאחר שפרמיית הסיכון הביטחונית תרד. וורש עצמו הצהיר לאחרונה כי הבינה המלאכותית תהיה בסופו של דבר כוח דפלציוני, נתון שמעלה את רף ההוכחה הנדרש כדי לשכנע אותו לתמוך בהעלאת ריבית נוספת, ללא קשר למה שאומרים שאר חברי הוועדה.
מעל כל הדרמה הזו מרחפת אירוניה פוליטית חדה. הנשיא טראמפ בחר בוורש במטרה מפורשת להוביל קיצוצי ריבית, אך כעת פעולותיו של הנשיא עצמו במזרח התיכון מלבות מחדש את האינפלציה ומייקרות את עלויות הגיוס של הממשל. בעידן החדש של וורש, נטול ההכוונה העתידית, השווקים נאלצים להגיב פעמיים לכל נתון שמתפרסם, פעם אחת למספר היבש ופעם שנייה להתנגשות שלו עם המציאות בשטח. כך, נתוני אינפלציה רכים המשקפים חודש של רגיעה, יתקשו לייצר מגמה אל מול נפט שנסחר ב-80 דולר. וורש בנה מערכת שנועדה לגרום לשווקים לסחור על בסיס הנתונים ולא על בסיס הבקשות של הפד, והשווקים בהחלט עושים זאת, תוך שהם נקרעים בין עתיד של האטה כלכלית לבין הווה של הסלמה ביטחונית.
