בנק ישראל פועל כבנק המרכזי של מדינת ישראל ואחראי על ניהול המדיניות המוניטרית, שמירה על יציבות המחירים, וניהול רזרבות מטבע החוץ של המדינה. בנוסף לתפקידיו המוניטריים, הבנק משמש כיועץ הכלכלי של הממשלה ומנהל מעקב קבוע, איסוף וניתוח של הנתונים הסטטיסטיים והפיננסיים של המשק, לרבות מאזן התשלומים ודו"ח הנכסים וההתחייבויות של המדינה מול חוץ לארץ. באמצעות חטיבת המידע והסטטיסטיקה, מפרסם הבנק אומדנים רבעוניים המשקפים את היקף ההשקעות הזרות בישראל ואת היקף ההשקעות של ישראלים מעבר לים, נתונים המהווים כלי קריטי עבור סוחרים לצורך זיהוי מגמות תזרימיות, תמחור סיכוני שוק, והבנת תנועות ההון הריאליות המשפיעות על שוק המניות ושער החליפין של השקל.

הדו"ח המקיף של בנק ישראל לרבעון הראשון של שנת 2026 חושף תנועות הון אגרסיביות ושינוי מבני משמעותי במאזן הנכסים וההתחייבויות הלאומי. יתרת ההתחייבויות של המשק הישראלי לחו"ל עלתה במהלך שלושת החודשים הראשונים של השנה בכ-6 מיליארדי דולרים, המהווים צמיחה של 0.8%, והגיעה לרמת שיא של כ-658 מיליארדי דולרים בסוף חודש מרץ. הגידול הניכר הזה ביתרת ההתחייבויות נבע בעיקר מגלי השקעות ישירות של תושבי חוץ במשק המקומי, אשר התרכזו ברכיב הון המניות, לצד עלייה במחירי ניירות הערך הישראליים המוחזקים בידי משקיעים זרים. שווי ההשקעות הישירות של זרים בישראל זינק בכ-16 מיליארדי דולרים, עלייה של כ-5%, כאשר עיקר התזרים הגיע מהשקעות נטו בהיקף של כ-14 מיליארדי דולרים שבוצעו בעיקר באמצעות רווחים שלא חולקו, המוחזקים אצל בעלי עניין.

במקביל לעלייה בהתחייבויות, יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל רשמה ירידה מתונה של כ-5 מיליארדי דולרים, או כ-0.5%, ונעלה את הרבעון הראשון ברמה של כ-909 מיליארדי דולרים. הנסיגה בשווי התיק הישראלי מעבר לים נגרמה בעיקר משילוב של מימושים אקטיביים נטו של ניירות ערך זרים, לצד ירידת שערים ומחירים בשווקים הבינלאומיים. שווי תיק ניירות הערך הזרים של הישראלים הצטמק ב-28 מיליארדי דולרים, נפילה של 7.9%, כאשר הסקטור העסקי והמערכת הבנקאית המקומית הובילו את המגמה ומימשו נכסים בחו"ל בהיקף משולב של כ-23 מיליארדי דולרים. מנגד, המשקיעים המוסדיים ומשקי הבית המשיכו להזרים כספים לחו"ל והשקיעו יחד כ-8 מיליארדי דולרים. את הירידה בתיק ניירות הערך איזנה עלייה חדה של כ-26 מיליארדי דולרים בשווי ההשקעות האחרות בחו"ל, כאשר תושבי ישראל ניתבו את כספי המימושים ישירות לפיקדונות בבנקים זרים בהיקף נטו של כ-17 מיליארדי דולרים.

אחת המגמות המעניינות ביותר עבור הפעילים בשוק היא הרה-ארגון הפנימי שביצעו המשקיעים הזרים בתוך ישראל. במהלך הרבעון נרשמו מספר עסקאות ענק אשר גרמו לשינוי סיווג ואפיק, בעיקר מעבר מהשקעות פיננסיות בשוק ההון להשקעות ישירות בחברות. שווי תיק ניירות הערך של תושבי חוץ בישראל ירד ב-12 מיליארדי דולרים, כתוצאה ממימוש מניות ישראליות בבורסה בהיקף של כ-23 מיליארדי דולרים, אשר קוזז בחלקו על ידי רכישת אג"ח מקומי בהיקף של 9 מיליארדים. עם זאת, חלק ניכר מהמימושים הללו לא יצא מהארץ אלא עבר ישירות להחזקות ריאליות ארוכות טווח. שווי התיק הכולל של תושבי חוץ בבורסה לניירות ערך בתל אביב דווקא הציג עלייה של 15 מיליארדי דולרים ברבעון, ועמד בסוף מרץ על כ-145 מיליארדי דולרים, כתוצאה מעליית מחירי המניות המקומיות.

התוצאה הכוללת של הירידה בנכסים והעלייה בהתחייבויות היא שחיקה של כ-11 מיליארדי דולרים, או 4%, בעודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק הישראלי מול חו"ל, שעמד בסוף הרבעון הראשון על כ-250 מיליארדי דולרים. גם עודף הנכסים במכשירי חוב בלבד, המוגדר כחוב החיצוני השלילי נטו, הצטמצם ב-5 מיליארדי דולרים ועמד על כ-325 מיליארדי דולרים, למרות שיתרת הנכסים במכשירי חוב עלתה ל-500 מיליארדים. רזרבות מטבע החוץ הרשמיות של בנק ישראל נותרו יציבות ברמה של כ-230 מיליארדי דולרים, נתון המעניק למשק יחס כיסוי חזק במיוחד, פי 3 מהחוב החיצוני ברוטו. מנגד, החוב החיצוני ברוטו של ישראל עלה ב-10 מיליארדי דולרים לרמה של 175 מיליארד, מה שהעלה את יחס החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג במונחים דולריים לרמה של כ-27%.

ההתנהלות של תושבי החוץ מלמדת כי למרות התנודתיות בשווקים, האמון הכלכלי הריאלי במשק הישראלי ובחברות המקומיות נותר איתן. הסוחרים בשוק ימשיכו לעקוב מקרוב אחר הקצאות הנכסים של הגופים המוסדיים המקומיים ואחר קצב זרימת הרווחים הכלואים של החברות הזרות, שכן אלו מהווים את הדלק המרכזי לתנועות השערים ולנזילות במערכת הפיננסית.