ענקית השבבים אנבידיה (Nvidia) אכן משקיעה באופן ישיר בשותפים עסקיים שעשויים לאחר מכן להפוך ללקוחות ולרכוש ממנה תשתיות בינה מלאכותית מתקדמות, אך תופעה זו של מימון ספקים אינה חדשה כלל בנוף העסקי והתקיימה בעבר גם בענף הרכב ובמהלך תקופת פיתוח רשתות הטלקום בסוף שנות התשעים. השאלה המרכזית העומדת היום על הפרק עבור אנליסטים ומשקיעים בשווקים הפיננסיים אינה עצם קיומו של המהלך, אלא היקפו הכולל והשפעתו האמיתית על התמונה הכלכלית של החברות המובילות. מנגד, טענות לפיהן מדובר בשימוש בהכנסות פיקטיביות או מלאכותיות מתגלה כמוגזמת לחלוטין כאשר בוחנים את המבנה הפיננסי הרחב של התעשייה.
הבסיס האיתן שעליו נשענת מהפכת הבינה המלאכותית ממומן בפועל ממנועי צמיחה עצומים ומבוססים שאינם קשורים ישירות לבינה מלאכותית, כאשר חברות הענק כמו מיקרוסופט, גוגל ואמזון מייצרות כ-83 אחוזים מסך ההכנסות שלהן מפעילויות מסורתיות כגון שירותי ענן, פלטפורמות פרסום, מכירת תוכנה ומסחר אלקטרוני. חברות אלו מתעלות את השקעות ההון העצומות הנדרשות לתחום ה-AI מתוך תזרימי המזומנים החזקים והיציבים של פעילות הליבה שלהן. כך לדוגמה, מיקרוסופט רשמה לאחרונה הכנסות ענק של כ-90 מיליארד דולר, מתוכן 59.3 מיליארד דולר הגיעו מתחום שירותי הענן בלבד, לצד רווח תפעולי מרשים של 40.6 מיליארד דולר המבטא שיעור רווחיות תפעולית גבוה של 45 אחוזים.
גם במקרה של ענקית החיפוש גוגל, על אף שרווחי השקעה שביצעה בחברות כמו אנתרופיק עשויים לייפות את הדוחות הכספיים והרווחיות הכוללת, הם אינם מהווים את המקור המרכזי לרווחי התפעול הליבתיים של החברה. אמנם ההוצאות האדירות המושקעות כיום בתשתיות בינה מלאכותית דורשות מהחברות להוכיח בעתיד תשואות ראויות על ההון, אך מצב זה שונה בתכלית מהטענה כאילו מדובר בהכנסות חסרות בסיס ריאלי. בסופו של דבר, מימון מעגלי אמנם מחייב מעקב ובחינה מדוקדקת של מבנה השווקים, אך הוא מהווה רק חלק משני בתוך מערכת אקולוגית רחבה, יציבה וממומנת היטב על ידי התאגידים הגדולים והרווחיים בעולם.
