הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את נתוני סקר אמון הצרכנים המעודכנים לחודש יולי 2026, ומספקים תמונת מצב מורכבת על מצב רוחם של הצרכנים והשפעותיו הרוחביות על הפעילות הכלכלית במשק. נתוני המאקרו החדשים מהווים נדבך מרכזי בניתוח עבור סוחרים ומשקיעים בשווקים הפיננסיים, שכן הם משקפים ישירות את הציפיות בנוגע למחזור העסקים, רמת הצריכה הפרטית והביקושים למוצרים ולשירותים בחודשים הקרובים. המדד, המחושב בהתאם למתודולוגיה של ארגון ה-OECD ומנוהל על ידי אגף מיקרו-כלכלה בלמ"ס, מתעדכן מידי חודש ומספק אינדיקציה מוקדמת לשינויים במגמות המסחר והכלכלה המקומית.

על פי הנתונים שפורסמו, מדד אמון הצרכנים לחודש יולי 2026 ירד לשליליות עמוקה ועמד על 22%-. מדובר בנתון המשקף את הלך הרוח השורר בקרב הציבור הרחב, התופס את הסביבה הכלכלית הנוכחית ואת העתידה לבוא באור פסימי למדי. מדד אמון הצרכנים היחסי, הנגזר מן המדד הראשי ומחושב יחסית לתקופת הבסיס שנמדדה בין מרץ 2011 לפברואר 2012, ירד בחודש יולי לרמה של 64. ערך זה מצביע בבירור על כך שהאוכלוסייה נמצאת ברמות פסימיות ניכרות ביחס לתקופת הבסיס ההיסטורית, שכן כל ערך הנמוך מ-100 מעיד על הלך רוח שלילי ועל היעדר אופטימיות ציבורית.

הירידה שנרשמה במדד הושפעה באופן מכריע משינויים משמעותיים בשניים מתוך ארבעת המאזנים המרכיבים את החישוב הכולל של המדד. המאזן הראשון שרשם נסיגה דרמטית הוא המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה, אשר ירד לרמה של 7%- לעומת ערך קודם של 0.3%-. נתון זה מלמד כי משקי הבית בישראל צופים הרעה מסוימת במצבים הפיננסיים האישיים שלהם במהלך שנים-עשר החודשים הקרובים. המאזן השני, המרכזי והחמור פי כמה, מתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה, וצנח בחדות אל רמה של 40%- לעומת ערך של 28%- בתקופות קודמות. נפילה זו ממחישה את החשש העמוק של הציבור מפני התפתחות מאקרו-כלכלית שלילית ברמה הלאומית, דבר שצפוי להשפיע במישרין על סקטורים שונים במסחר.

לצד מאזנים אלו, נתונים נוספים מרכיבים את התמונה הכללית ומלמדים על התנהגות השווקים והצרכנים. המאזן המתייחס לשינוי שחל בפועל במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה עומד על 18%-, בעוד שהמאזן שבחן את כוונות הפרטים לבצע רכישות גדולות בשנה הקרובה בהשוואה לשנה האחרונה עומד על 25%-. נתונים אלו מספקים לסוחרים אינדיקציה ברורה לכך שכוונות ההוצאה על מוצרים בני-קיימא כמו מוצרי חשמל ורהיטים צפויות להישאר מרוסנות, דבר שעלול להקשות על חברות הקמעונאות והשיווק להציג צמיחה בהכנסותיהן בטווח הנראה לעין.

פילוח נתוני המדד לפי מאפייני אוכלוסייה שונים מעלה הבדלים מעניינים בהתנהגות הצרכנים ובפסימיות השוררת בסגמנטים השונים של השוק. בקרב המועסקים במשק, ערך המדד עומד על 23%-, בעוד שבקרב אלה שאינם מועסקים הוא עומד על 21%-. מבחינת קבוצות אוכלוסייה, האוכלוסייה הערבית מציגה מדד נמוך במיוחד של 34%-, המעיד על פסימיות רבה יותר בהשוואה לאוכלוסייה היהודית (הכוללת נוצרים לא ערבים וחסרי סיווג דת), שבה עמד המדד על 20%-. בחלוקה לפי רמת השכלה, בעלי תעודת בגרות או תעודה על-תיכונית רושמים מדד של 28%-, חסרי תעודת בגרות עומדים על 23%-, ואילו בקרב בעלי תעודה אקדמית המדד מתון יותר ועומד על 17%-. נתונים אלו מספקים רובד נוסף לניתוח הדמוגרפי של כוח הקנייה והביקושים במשק הישראלי.

התבוננות לאחור על ההיסטוריה של המדד מלמדת על רגישות גבוהה של הצרכן הישראלי לאירועים גיאופוליטיים ולמשברים כלכליים. מאז חודש מרץ 2011, אז החלה הלמ"ס לבצע את הסקר באופן שוטף, ידע המשק תנודתיות רבה. תקופות כמו משבר הקורונה בשנת 2020 או פרוץ מלחמת חרבות ברזל בחודש אוקטובר 2023, שבו צנח המדד ל-24%- ולרמות נמוכות עוד יותר בהמשך, השפיעו דרמטית על התנהגות הציבור. העדכון בשיטת איסוף הנתונים שבוצע בדצמבר 2025, עת נוספה השבה מקוונת לראיונות הטלפוניים המסורתיים, מאפשר ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשפר ולדייק את רציפות הנתונים עבור קובעי המדיניות והפעילים בשווקים הפיננסיים.