משרד הכלכלה והתעשייה הכריז על מהלך רחב היקף להזרמת כארבע מאות מיליון שקלים לטובת שיקום, פיתוח והזנקת מחוז הצפון. התוכנית החדשה אינה מסתפקת רק בפיצוי או בשימור המצב הקיים, אלא שואפת לשנות את פני המרחב כולו ולהפוך אותו לאבן שואבת לתעשייה מתקדמת, לחדשנות וליזמות עסקית. שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, הדגיש כי התוכנית גובשה מתוך היכרות עמוקה עם השטח ושיח ישיר עם ראשי הרשויות והערים באזור, מתוך הבנה שעוצמתו של הצפון משליכה ישירות על החוסן הכלכלי והלאומי של מדינת ישראל כולה. לדבריו, המטרה היא לייצר מנועי צמיחה חדשים שיבטיחו עתיד יציב ומשגשג לתושבים ולעסקים המקומיים. גישה זו מקבלת חיזוק גם מדבריו של מנכ"ל המשרד, מוטי גמיש, שהבהיר כי המשימה הלאומית היא להעביר את הצפון ממעמד של אזור המתמודד עם אתגרי שיקום עמוקים למעמד של מוקד המוביל צמיחה לאומית.
כדי להגשים את החזון הזה, התוכנית האסטרטגית מקצה משאבים אדירים לשדרוג טכנולוגי חסר תקדים של המפעלים ופסי הייצור המקומיים. במרכז המהלך עומדת השקעה של חמישים מיליון שקלים להקמת תשתיות מתקדמות המיועדות לפיתוח וייצור של שבבים, תחום המהווה כיום את חוד החנית של הטכנולוגיה העולמית ודורש השקעות עתק בציוד ובפיתוח. השקעה זו מלווה בשלושים מיליון שקלים נוספים שינותבו להטמעת כלי רובוטיקה ובינה מלאכותית בתהליכי הייצור והעבודה של חברות צפוניות, במטרה להעלות את הפריון באופן דרמטי ולייעל את משאבי החברות. כמו כן, חמישים וחמישה מיליון שקלים הוקצו למסלול ייעודי שיסייע למפעלים באזור לאמץ טכנולוגיות ייצור מתקדמות מסוגים שונים, לצד עשרים ושישה מיליון שקלים שיופנו לביצוע אבחוני עומק והקניית כלים מעשיים למנהלים להובלת חדשנות תעשייתית, בסיוע המרכז לתעשייה מתקדמת. תמריצים אלו נועדו להבטיח שהתעשייה המסורתית והחדשה בצפון תעמוד בחזית התחרות הגלובלית.
לצד הפיתוח הטכנולוגי המואץ, התוכנית שמה דגש נרחב על פיתוח התשתיות הפיזיות והמרחביות, המהוות את כר הפעולה של העסקים השונים בצפון. שבעים מיליון שקלים יוקצו לטובת תכנון, ביצוע סקרי היתכנות ופיתוח של אזורי תעשייה מרחביים חדשים, במקביל לארבעים מיליון שקלים שיושקעו בהתחדשות אזורי תעשייה קיימים, תכנונם מחדש ושדרוג התשתיות הבלויות בהם. בנוסף, המדינה תחזיר הוצאות פיתוח בהיקף של עשרים מיליון שקלים לאזורי תעשייה נבחרים ותקצה שבעה עשר מיליון שקלים לחיזוק ולפיתוח עסקים קטנים ובינוניים בערי הליבה של מחוז הצפון. השקעות נרחבות אלו מיועדות לחזק את המוקדים העירוניים הראשיים, מתוך תפיסה אסטרטגית ששגשוג בערי המרכז של הצפון יקרין וישפיע לטובה על המרחב הפריפריאלי הרחב העוטף אותן. במקביל, ארבעים ושניים מיליון שקלים יוקצו לתוכניות השקעה במפעלי תעשייה העומדים בתנאי החוק לעידוד השקעות הון, צעד שצפוי לתמרץ הקמת מפעלים חדשים והרחבת קווי ייצור בחברות קיימות.
היבט קריטי נוסף בתוכנית הכוללת מתייחס לטיפוח ההון האנושי ולפיתוח סביבה עסקית תומכת בעלת פוטנציאל בינלאומי. עשרה מיליון שקלים יופנו ליצירת מסלול תעסוקה מיוחד, שמטרתו עידוד יצירת משרות בשכר גבוה, בדגש מיוחד על תחומי האשכולות התעשייתיים שמאפיינים את האזור. במטרה להשאיר את המוחות הצעירים והכישרוניים בצפון ולשלבם בתעשייה המתקדמת, הוקצו חמישה מיליון שקלים להשתתפות המדינה בשכרם של בוגרי תארים טכנולוגיים, הנדסיים והנדסאים הנקלטים לעבודתם הראשונה והמשמעותית בחברות היי-טק במרחב. במקביל, רשות החדשנות ומשרד הכלכלה ישקיעו ארבעה מיליון שקלים בהקמת שני גופים אזוריים מתכללים, אשר יפעלו ליצירת אקו-סיסטם שיתופי ופורה בתחומי התעשייה המתקדמת והתעשייה הביטחונית, ויחברו בין אקדמיה, יזמים ותעשייה. הפנייה לשווקים הגלובליים מקבלת גם היא תמיכה משמעותית, כאשר מינהל סחר חוץ גיבש מסלול מענקים בהיקף של שלושה עשר מיליון שקלים לחברות יצואניות צפוניות המבקשות להריץ פיילוטים מסחריים בחוץ לארץ.
כלל המהלכים הכלכליים הללו אינם פועלים בוואקום, אלא מצטרפים למעטפת סיוע רחבה הרבה יותר שמובילה כיום הממשלה באזור מחוז הצפון. התוכנית האסטרטגית החדשה תיושם בשטח במקביל למספר רב של מסלולי סיוע קיימים שהמשרד מפעיל בשיתוף עם מנהלת תנופה. מסלולים אלו מיועדים באופן ספציפי לעסקים ולתעשייה הממוקמים בסמיכות רבה לגבול לבנון, בטווחים של עד תשעה קילומטרים ועד שני קילומטרים מקו העימות, וכן באזורי המועצה האזורית גולן וקצרין. היקף הסיוע המקביל הזה נאמד בלמעלה משש מאות וחמישים מיליון שקלים, והוא מהווה נדבך נוסף בתוך החלטת ממשלה כוללת שמתקצבת את פיתוח וחיזוק הצפון במיליארדי שקלים. השילוב הנכון בין מענקי תמיכה בטווח המיידי לבין השקעות עומק אסטרטגיות בתשתיות ארוכות טווח, צפוי לייצר בסיס כלכלי איתן שיבטיח את מיצובו של הצפון כאחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים ביותר בישראל.
