שוק המיקרו-מוביליטי, הכולל את חברות הפיתוח, האספקה וההפעלה של אופניים וקורקינטים חשמליים שיתופיים ופרטיים, הפך בשנים האחרונות לאחד הסקטורים הדינמיים והצומחים ביותר בעולם הפיננסי והטכנולוגי, עם השפעה ישירה על מניות של חברות תחבורה חכמה ואנרגיה ירוקה. עבור סוחרים בשוק ההון ומנהלי קרנות גידור, תחום זה מהווה כר פורה להשקעות בזכות שיעורי חדירה גבוהים במרכזים עירוניים צפופים, חיסכון בזמני נסיעה ושינוי הרגלי הצריכה של דור ה-Y וה-Z, התומכים במעבר לתחבורה זעירה ושיתופית. עם זאת, ניתוח המגמות בסקטור מראה כי מניות אלו מתאפיינות בפרופיל סיכון רגולטורי גבוה במיוחד, שכן הפעילות העסקית תלויה לחלוטין ברישיונות זמניים מהרשויות המקומיות, בחוקי עזר עירוניים מחמירים ובמדיניות אכיפה משתנה של משרדי הממשלה. כל עדות לעלייה בנפגעים, חסימת מדרכות או היעדר פתרונות הגנה משפטיים מייצרים מיד לחץ שלילי על חברות המגזר, החשופות לשינויי חקיקה פתאומיים שיכולים להגביל את מהירות הכלים, להטיל חובות רישוי יקרות או לעצור לחלוטין את פעילותן בערים מרכזיות.

הדיון הסוער שהתקיים היום בוועדת הכלכלה של הכנסת מציב תמרור אזהרה בוהק עבור כל הגופים המסחריים והמשקיעים הפועלים בתחום התחבורה הזעירה בישראל. במהלך הדיון הוצגו נתוני מאקרו מדאיגים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המצביעים על זינוק חסר תקדים של פי שישה (534%) במספר הנפגעים מתאונות קורקינטים חשמליים מאז שנת 2018. העובדה שבמאגר הרשמי רשומים כיום כ-200 אלף כלים בלבד ללא אומדן ריאלי של עשרות אלפי הכלים הפרוצים שאינם מדווחים, לצד נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שלפיהם שנת 2025 הסתיימה עם 25 הרוגים והשנה הנוכחית כבר גבתה את חייהם של 11 בני אדם, מחייבת את הרגולטורים לפעול בשטח. המצב הנוכחי חושף פערי אכיפה דרמטיים בין משרדי הממשלה השונים, כאשר עיריית תל אביב היא הרשות המקומית היחידה בארץ שהתחברה בפועל למערכת רישום וזיהוי הכלים של משרד התחבורה, בעלות סמלית של 2,400 שקלים בלבד לשלוש שנים, בעוד שאר הרשויות נמנעות מכך.

חוסר התיאום הרגולטורי נחשף במלואו כאשר נציגי מרכז השלטון המקומי ומשרד הפנים גלגלו את האחריות לעבר משטרת ישראל ומשרד התחבורה, בטענה שהאכיפה ברשויות היא וולנטרית בלבד וקיימים קשיים משפטיים בביצוע אכיפה דיגיטלית באמצעות מצלמות מחוץ לנתיבי תחבורה ציבורית. ח"כ יעקב אשר, שמילא את מקום יו"ר הוועדה והוביל את הדיון, הבהיר כי המערכת לא תאפשר המשך של מציאות שבה איש הישר בעיניו יעשה, וקרא לשינוי גישה מיידי במדיניות חלוקת הקנסות. לדבריו, המהלך שהוביל לחיוב התקנת לוחיות הזיהוי נועד לתת כלי עבודה לאכיפה, אבל כל יום שבו העסק הזה לא מוסדר בשטח הוא סכנת נפשות. הוא הוסיף ביקורת חריפה על שיטת הענישה הקיימת: "לא חלמתי שהאכיפה תתמצה רק במצלמות שינפקו לאזרח אחד 20 דוחות רטרואקטיביים בסך 40 אלף שקל בלי שהוא ידע בכלל שהוא מבצע עבירה – לזה לא התכוון המשורר, זו אכיפה שלא מייצרת הרתעה אלא קופה". הוועדה דרשה ממשרד התחבורה להקים לאלתר צוות בין-משרדי שיעצור את גלגול הדוחות הסיטונאי ויחייב את הרשויות המקומיות לבצע אכיפה אקטיבית.

אחד הנושאים המרכזיים שמטרידים את האנליסטים הפיננסיים ושוק הביטוח הוא סוגיית החלת ביטוח חובה על הכלים החשמליים הקלים, מהלך שעשוי לשנות לחלוטין את הכדאיות הכלכלית של השימוש בהם. נציגי רשות שוק ההון ו'קרנית' הבהירו בדיון כי פסיקת בית המשפט העליון אינה מגדירה כלים אלו ככלי רכב מנועי, ולכן חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינו חל עליהם, דבר שמקשה מאוד על תמחור מוצרים ביטוחיים ייעודיים בשוק החופשי. האזהרה המרכזית שהושמעה בוועדה היא שעלות פרמיית ביטוח מינימלית עבור כלי כזה עלולה להאמיר לכ-4,500 שקלים בשנה, סכום שיוביל לכך שאף משתמש לא ירכוש את הפוליסה ויותיר את הפצועים הקשים ללא מענה פיצויי, תוך פגיעה אנושה במותג העסקי של חברות המיקרו-מוביליטי והגברת יוקר המחיה.

בנוסף ללחץ על חברות ההפעלה, הוועדה מסמנת גם את שרשרת האספקה והקמעונאות, כאשר נציגי הרלב"ד ציינו כי כ-85% מהכלים הנעים בשטח הם פרוצים מבחינה טכנית ונוסעים במהירויות מסוכנות של 40 עד 50 קמ"ש, הרחק מהרף החוקי המוגבל ל-25 קמ"ש בלבד. משרד הכלכלה הבהיר כי האכיפה על היבוא והמסחר נמצאת תחת משרד התחבורה, ובתגובה לכך דרשה הוועדה לבחון מנגנון שיתנה רישיונות עסק של חנויות אופניים וקורקינטים באיסור מוחלט על פריצת כלים ובבדיקת עמידה בתקני המהירות הרשמיים. עבור סוחרים המשקיעים בחברות ציבוריות הקשורות לשרשרת האספקה התחבורתית, המסקנות של ועדת הכלכלה מעידות על כך שהרגולציה החופשית בענף הגיעה לקצה, וכי הקמת הצוות הבין-משרדי המשותף למשרדי התחבורה, הפנים, הביטחון הלאומי והמשטרה צפויה להוביל לגל חקיקה מחמיר שיצמצם את מחזורי המכירות ויגדיל את עלויות הציות של המפעילים והיבואנים במשק.