המשכות מבצע "שאגת הארי" אל תוך חודש אפריל 2026 מציבה את שוק העבודה הישראלי בפני טלטלה משמעותית, כזו שמאלצת את המשק לחזור למנגנונים המוכרים מתקופות משבר קודמות. נתוני שירות התעסוקה המעודכנים מצביעים על כך שמתחילת המלחמה נרשמו 142 אלף דורשי עבודה חדשים, כאשר רק בשבוע החמישי למערכה חל זינוק דרמטי עם רישומם של כ-90 אלף איש נוספים. הזינוק הזה, שהתרחש למרות עיתוי החג וליל הסדר, הביא את מספר דורשי העבודה הכולל במשק ל-305 אלף איש, נתון שמעורר חשש כבד ליציבות הכלכלית בעורף ככל שהלחימה מתארכת. עיקר העלייה מיוחסת לאישורו של חוק החל"ת, שגרם למעסיקים רבים שחיכו להסדר חוקי להוציא את עובדיהם לחופשה כפויה; למעשה, כ-81.7% מכלל הנרשמים החדשים, המהווים למעלה מ-116 אלף איש, נמצאים כעת במעמד של חל"ת. המגמה הזו בולטת במיוחד כשמשווים את השבוע האחרון לחודש הראשון של המלחמה, שבו נרשמו כ-60 אלף דורשי עבודה בלבד, מה שמלמד על האצה משמעותית בהיקפי הוצאת העובדים מהמעגל היצרני.
אחד הממצאים המטרידים ביותר שעולים מהנתונים נוגע לפגיעה המגדרית המובהקת של המשבר הנוכחי. למעלה מ-60% מכלל הנרשמים החדשים בשירות התעסוקה הן נשים, כאשר הקבוצה שמשלמת את המחיר הכבד ביותר היא אימהות לילדים מתחת לגיל 18, המהוות כ-40% מכלל דורשי העבודה החדשים. הנתון הזה גבוה משמעותית ביחס לסבבי לחימה קודמים ומוביל את שירות התעסוקה להגדיר את המצב כ"פרדוקס האימהות". הפרדוקס טמון בכך שבימי שגרה, העבודה מרחוק נחשבת לכלי שמאפשר לאימהות רציפות תעסוקתית וגמישות, אך בשעת חירום, כשהלימודים מתקיימים מרחוק או מופסקים כליל בגלל האזעקות, היכולת לעבוד מהבית קורסת תחת הנטל המשפחתי. גם בענף ההייטק, שנחשב לחסין יחסית, נתוני רשות החדשנות מאשרים כי 33% מהחברות דיווחו על היעדרות של מעל רבע מהעובדים דווקא בשל היעדר מסגרות חינוכיות, עובדה שמחזקת את הטענה שהבית הפך משטח עבודה למקור של עומס כפול.
בעוד שבשוק הכללי שיעור היציאה לחל"ת גבוה מאוד, מגזר הטכנולוגיה מנסה לשמר דפוס פעולה שונה. סקר שנערך בקרב מאות חברות הייטק מראה כי רק 10% מהן בחרו להוציא עובדים לחל"ת, מה שמעיד על ניסיון לשמר את ההון האנושי למרות הקשיים. עם זאת, היעדרות העובדים בשל שירות מילואים, שדווחה על ידי 11% מהחברות כגורם משמעותי להיעדרות רחבה, יחד עם המצוקה בטיפול בילדים, יוצרים פגיעה ביעילות המערכתית. כמעט מחצית מהחברות מדווחות על היעדרות של מעל 25% מהעובדים מסיבות שונות הקשורות למלחמה, מה שמוביל לעיכובים משמעותיים בפיתוח והשקת מוצרים. מצב זה מייצר פער בין הרצון לשמר רציפות תעסוקתית לבין המציאות הביטחונית שכופה השבתה חלקית של המשק, בין אם דרך רישום רשמי בשירות התעסוקה ובין אם דרך ירידה בתפוקה בתוך הארגונים.
מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש, הדגישה כי הנתונים הללו חושפים מציאות שבה גם בעידן הדיגיטלי, האימהות הן אלו שנושאות בנטל התעסוקתי הכבד ביותר בעתות משבר. היכולת של נשים לחזור לשוק העבודה במהירות לאחר סיום סבבי לחימה, כפי שנלמד ממשבר הקורונה, מעניקה תקווה מסוימת לשיקום מהיר בעתיד, אך המצב הנוכחי מחייב פתרונות מערכתיים תומכים להורים עובדים כבר עכשיו. ללא מענה הולם למסגרות החינוך והגנה על זכויותיהן של נשים בשוק העבודה בשעת חירום, החשש הוא שהפגיעה הנוכחית תשאיר צלקות ארוכות טווח על פני המבנה התעסוקתי בישראל, ותמשיך להרחיב את הפערים שנוצרו עם פרוץ המלחמה.
