ארבעה שבועות לתוך מבצע "שאגת הארי", נראה כי קטר הצמיחה של המשק הישראלי, ענף ההייטק, מוצא את עצמו שוב בקו האש, כשהוא מנסה לנווט בין נאמנות לעובדיו לבין הלחצים הבינלאומיים הגוברים. סקר מקיף שערכה רשות החדשנות במרץ 2026 בקרב למעלה מ-600 מנכ"לים ומייסדים, חושף תמונה מורכבת של תעשייה שנלחמת להישאר עם הראש מעל המים, אך מתחילה לחוש את עומק השחיקה. בעוד שהמגזר מפגין עמידות מרשימה וממעט להשתמש במנגנוני חופשה ללא תשלום – כאשר כ-89% מהחברות בחרו שלא להוציא עובדים לחל"ת כלל – הבעיה האמיתית אינה היעדר רצון לעבוד, אלא היעדרות פיזית של כוח אדם. כמעט מחצית מהחברות מדווחות על כך שמעל רבע מעובדיהן אינם נמצאים בעבודה באופן סדיר, שילוב של גיוס מילואים נרחב, מצב ביטחוני שמקשה על ההגעה למשרדים והיעדר מסגרות חינוכיות לילדים המאלץ הורים להישאר בבית.

ההיעדרות הזו אינה נשארת במישור הסטטיסטי בלבד, והיא מתרגמת במהירות לעיכובים קריטיים ביכולת של החברות לעמוד ביעדים שהציבו לעצמן. כ-42% מהחברות מעידות על עיכובים משמעותיים בפיתוח, ויותר מחמישית מהן כבר נאלצו לדחות באופן רשמי השקות של מוצרים או עמידה ביעדי פיתוח מרכזיים. הנתונים הללו מדאיגים במיוחד כשבוחנים את החברות הקטנות, אלו שמעסיקות עד עשרה עובדים, שם המכה כואבת בהרבה: מעל מחציתן חוות עיכובים משמעותיים, שכן בכל צוות קטן כזה, כל עובד שיוצא למילואים או נעדר מהעבודה הופך לבור שקשה מאוד למלא. היכולת של המותג הישראלי לספק את הסחורה בזמן, שנחשבה בעבר לסימן ההיכר שלו, עומדת כעת למבחן אל מול לקוחות ושותפים בחו"ל שמתחילים לאבד את סבלנותם.
לצד המחסור בידיים עובדות, התעשייה מתמודדת עם מצור לוגיסטי שהולך ומתהדק בשל המגבלות על הטיסות הבינלאומיות. כ-75% מהחברות מדווחות על פגיעה כלשהי בשל ביטולי הטיסות, מה שמתבטא בקושי להיפגש עם לקוחות, ביטול השתתפות בכנסים מקצועיים והיעדרות של עובדים שנתקעו מחוץ לישראל. עבור החברות המייצרות, המצב חמור עוד יותר; כמעט 80% מהן נפגעו ביכולת הייצור שלהן, כשחלקן אף נאלצו להפסיק את הייצור לחלוטין בשל קשיים בייבוא חומרי גלם וציוד קריטי. התלות בחומרי גלם מחו"ל הופכת בנקודת זמן זו לנקודת תורפה משמעותית, כשיותר ממחצית מהחברות הללו חוות עיכובים או עצירה של האספקה.
הדאגה העמוקה ביותר של הנהלות ההייטק היא בתחום גיוס ההון, הדלק שמניע את תעשיית החדשנות. המלחמה יצרה סביבה של חוסר ודאות שמרתיעה משקיעים, כאשר 71% מהחברות ציינו כי המצב הביטחוני משפיע ישירות על תהליכי הגיוס שלהן. העיכובים בהחלטות המשקעים והביטולים של סבבי גיוס, המגיעים לכ-11% מכלל החברות, פוגעים קשה במיוחד בפריפריה. בצפון ובדרום הארץ, שיעור ביטולי הגיוסים כמעט כפול מזה שבמרכז, מה שמעמיק את הפערים הגיאוגרפיים ומאיים על שרידותם של מוקדי הייטק מחוץ לתל אביב. התמשכות המצב מובילה לכך ש-18% מהחברות כבר צופות צמצום משמעותי בכוח האדם או בפעילות, וגרוע מכך – אחת מכל שמונה חברות חוששת כי המלחמה תוביל לסגירתה המוחלטת.
למרות התמונה הקודרת, חשוב לזכור שההייטק הישראלי כבר הוכיח בעבר יכולת התאוששות פנומנלית. רק בשנה שעברה, לאחר משברים קודמים כמו "חרבות ברזל" ו"כלביא", הראתה התעשייה צמיחה מרשימה במחצית השנייה של 2025, עם עלייה בהיקפי גיוס ההון והקמה של חברות חדשות. עם זאת, הסקר הנוכחי מהווה נורת אזהרה ברורה למקבלי ההחלטות: השילוב בין פגיעה בייצור, עיכובים בפיתוח וחנק תזרימי בקרב החברות הקטנות עלול ליצור נזק ארוך טווח אם לא יינתנו המענים המתאימים. בעוד שכשליש מהחברות כבר שוקלות העברת פעילות לחו"ל כדי להבטיח רציפות עסקית, הענף כולו מצפה לראות כיצד הממשלה והרשויות יתערבו כדי לשמר את הנכס היקר ביותר של הכלכלה הישראלית.