יום תשעה באב נתפס בציבור הרחב בעיקר דרך הפריזמה ההיסטורית, הדתית והתרבותית שלו, כאחד מימי האבל הלאומיים המרכזיים בלוח השנה העברי. עם זאת, לצד הממדים הקהילתיים והרוחניים, ליום זה ישנה השפעה ישירה, מדידה ומורכבת על המערכת הכלכלית בישראל. השבתת מוסדות המדינה, סגירת הבורסה לניירות ערך בתל אביב, לצד ירידה בהיקפי הצריכה והפעילות המסחרית בשל הצום, יוצרות מציאות משקית ייחודית הדורשת היכרות עם המנגנונים הכלכליים המפעילים אותה.
על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשעה באב מוגדר כיום בחירה. פירוש הדבר הוא כי עובד רשאי לבחור ביום זה כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית הצבורים שלו, והמעסיק אינו יכול לסרב לכך. במוסדות המדינה, במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות ובמערכות ציבוריות רבות, הפעילות מצטמצמת עד מאוד, ולעתים נסגרת כמעט לחלוטין. מבחינת התוצר המקומי הגולמי, יום של ירידה בהיקף העבודה בערכים כלל-משקיים מייצר אובדן פריון מסוים. עם זאת, ניתוח כלכלי רחב מראה כי לא מדובר בנזק בלתי הפיך או בפגיעה מבנית, אלא בהסטת תפוקות. ברוב המפעלים, חברות הייטק והמגזר העסקי הפרטי, שעות העבודה שלא מבוצעות ביום הצום מושלמות לרוב ימים ספורים לפניו או אחריו, כך שהאובדן הריאלי של הפריון מתקזז באופן חלקי.
פן נוסף ומשמעותי של יום זה נוגע לבורסה לניירות ערך בתל אביב, אשר אינה מקיימת מסחר בתשעה באב, בדומה לימי שבתון רשמיים אחרים. השבתת המסחר בבורסה ביום חול פירושה הפסקה זמנית של נזילות בשוק ההון המקומי. עבור משקיעים וסוחרים מוסדיים, יום ללא מסחר יוצר עיכוב בהוצאה לפועל של פקודות קנייה ומכירה, ומונע אפשרות להגיב בזמן אמת לאירועים מיקרו-כלכליים או מאקרו-כלכליים המתרחשים מעבר לים. כאשר הבורסות הזרות באירופה ובארצות הברית ממשיכות לפעול כרגיל, היעדר המסחר המקומי עשוי ליצור "פער ארביטראז'" או הצטברות של ביקושים והיצעים, שבאים לידי ביטוי בתנודתיות כחצי שעה לאחר פתיחת המסחר ביום העבודה הבא.
עם זאת, מבחינת שוק ההון הגלובלי והמקומי, ימי שבתון מתוכננים ומודעים מראש מתומחרים באופן מלא על ידי הפעילים בשוק. המערכות הבנקאיות והגופים המוסדיים נערכים מבעוד מועד ומבצעים התאמות בניהול הסיכונים, בנזילות היומית ובתיקי ההשקעות. בשנים האחרונות, עם שילוב הבורסה בתל אביב במדדים בינלאומיים והמעבר למבנה ימי מסחר המותאם לשווקים הגלובליים, השפעת יום יחיד של היעדר מסחר נותרת מתוחמת ונקודתית בלבד.
במגזר המסחר והקמעונאות, ההשפעה של תשעה באב מתחלקת לשני מגמות מנוגדות. מחד, ענפי ההסעדה, הבידור, הפנאי והתרבות חווים ירידה חדה בהכנסות עקב סגירה כמעט מלאה של עמודי התווך של התחום במהלך ערב הצום והיום עצמו, הן בשל תקנות עירוניות והן בשל שיקולים מסחריים של ביקוש נמוך. מאידך, רשתות המזון והסופרמרקטים מדווחות לעתים קרובות על עלייה ממוקדת בהיקף הקניות בימים המובילים לצום, כאשר הציבור נערך מראש לארוחות המפסקות ולסיום הצום. שקלול של שני המגמות הללו מראה כי הצריכה הפרטית אינה נעלמת, אלא משנה את תזמונה ואת תמהיל המוצרים הנצרכים.
כשבוחנים את תשעה באב מעין כלכלית ניטרלית ומקצועית, מתברר כי המשק הישראלי פיתח לאורך השנים מנגנוני הסתגלות יעילים למדי עבור ימי תענית ושבתון קבועים. הכלכלה המודרנית מסוגלת לספוג ימים של פעילות מופחתת כל עוד הם צפויים וידועים מראש בלוח השנה. היערכות נכונה של המגזר העסקי, גמישות בשעות העבודה והתאמה של המערכות הפיננסיות מאפשרות למשק לעבור את יום תשעה באב תוך שמירה על יציבות רציפה, תוך איזון בין שמירה על צביון לאומי ומסורתי לבין שמירה על פעילות כלכלית סדירה.
