משרד האוצר של מדינת ישראל פועל כגוף המרכזי האמון על גיבוש המדיניות הכלכלית, ניהול תקציב המדינה והתוויית האסטרטגיה הפיננסית הבינלאומית של המשק. מעבר לתפקידיו המסורתיים בניהול פנים-מדינתי, המשרד מוביל באמצעות אגף הכלכלן הראשי מאמצים דיפלומטיים-כלכליים רחבים, שמטרתם לפתוח שווקים חדשים עבור חברות ישראליות, לקדם הסכמי סחר חופשי, להפחית חסמי מכס ולעודד השקעות זרות ישירות בישראל. פעילות זו מתרכזת בשנים האחרונות באיתור מדינות ושווקים מתעוררים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה, אשר פיתוח הקשרים עמם מעניק לחברות מהמגזר הפרטי יתרון תחרותי ראשוני ומבזר את סיכוני הסחר הלאומיים של מדינת ישראל בעולם.
במסגרת האסטרטגיה הזו להרחבת השותפויות הבינלאומיות, אירח משרד האוצר בירושלים מפגש עבודה רשמי בעל משקל אסטרטגי וכלכלי רב, עם משלחת מדינית וכלכלית בכירה ביותר מרפובליקת סומלילנד. בראש המשלחת עמד נשיא סומלילנד, עבדירחמן מוחמד עבדולאהי, ואליו התלוו נגיד הבנק המרכזי של המדינה ושרים בכירים. מן הצד הישראלי הובילו את הדיונים שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, ושגריר ישראל לסומלילנד, מיכאל לוטם. הפגישה בדרג זה מסמנת עליית מדרגה ביחסים שבין המדינות, ומציבה בסיס רשמי לחילופי מסחר והשקעות הדדיים.
הדיון המקצועי בין הצדדים התרכז כולו בדרכים מעשיות לחיזוק היחסים הכלכליים הדו-צדדיים, תוך מיקוד במציאת והרחבת הזדמנויות מסחריות חדשות, עידוד השקעות ישירות וקידום שיתופי פעולה אקטיביים בין המגזרים הפרטיים בשתי המדינות. במהלך העבודה, סקרו המשתתפים את הפוטנציאל הכלכלי המשמעותי הטמון בשיתוף פעולה עתידי, ודנו בפיתוחה של תשתית ממשלתית ייעודית, מעין "ארגז כלים" רגולטורי ופיננסי. תשתית זו נועדה לתמוך באופן ישיר בפעילות עסקית בשטח, להפחית חסמים בירוקרטיים ואסדרתיים המקשים על חברות לפעול בין המדינות, ולייצר מנגנונים שיעודדו ויגנו על השקעות הדדיות של אנשי עסקים וגופים מוסדיים.
למהלך מול סומלילנד יש משמעות ארוכת טווח הנשענת על מיקומה הגיאוגרפי והאסטרטגי בקרן אפריקה, לצד הגישה שלה לנתיבי סחר ימיים קריטיים. פתיחת ערוץ כלכלי רשמי מאפשרת לחברות מקומיות מתחומי החקלאות המתקדמת, תשתית המים, האנרגיה המתחדשת והטכנולוגיה הביטחונית, לבחון כניסה לשוק בתולי הדורש פתרונות טכנולוגיים מורכבים. בניית מסגרת ממשלתית מגינה מפחיתה באופן ישיר את פרמיית הסיכון של עסקאות במדינות מתפתחות, ומעניקה למגזר העסקי בישראל ודאות משפטית ופיננסית חיונית לצורך הקצאת משאבים ומימון פרויקטים ארוכי טווח באזור.
התחייבותה של ישראל להמשיך ולקדם שותפויות כלכליות בינלאומיות משתלבת במגמה הרחבה של גיוון מקורות ההכנסה והסחר של המשק, במטרה לייצר מנועי צמיחה חדשים מחוץ לשווקים המסורתיים באירופה ובצפון אמריקה. פגישות עבודה מסוג זה, המשלבות את הדרג המדיני, הרגולטור הפיננסי והנציגות הדיפלומטית, מהוות את הצעד הראשון בדרך להסכמי הגנת השקעות ואמנות מס, שבהמשך מתורגמים ישירות לחוזים מסחריים של חברות ציבוריות ופרטיות בשטח. מעקב אחר התפתחות "ארגז הכלים" הממשלתי עשוי לסמן לסוחרים אילו סקטורים במשק ייהנו ראשונים מההזדמנויות העסקיות שנפתחו בירושלים.
