בעולם הכלכלה המסורתי קיימת נוסחה ברורה ומוכרת שלפיה כאשר הבנק המרכזי מעלה את הריבית, ההוצאות במשק הדורשות מימון ואשראי מאטות באופן דרסטי. את ההשפעה הישירה הזו אנו רגילים לראות בעיקר בענפי הנדל"ן למגורים והרכב, שהם סקטורים רגישים מאוד לעלויות המימון ומגיבים כמעט מיד לכל שינוי או התייקרות בעלות הכסף. עם זאת, כאשר בוחנים את ההתפתחויות האחרונות בענף הבינה המלאכותית ובתחום בניית מרכזי הנתונים, מתגלה תמונה שונה לחלוטין ששוברת את כל המוסכמות הכלכליות המוכרות לנו.
תעשיית מרכזי הנתונים מפגינה אדישות כמעט מוחלטת למדיניות הריבית. בעוד ששאר המשק מחשב מסלול מחדש בגלל עלויות האשראי הגבוהות, חברות הענק הטכנולוגיות המכונות היפר סקיילרים פועלות מתוך מניעים אחרים לגמרי. הכוח המניע המרכזי מאחורי ההשקעות האדירות שלהן אינו סביבת הריבית הנוכחית, אלא החשש התמידי מהחמצה במרוץ החימוש הטכנולוגי הגלובלי. הפחד להישאר מאחור במהפכת הבינה המלאכותית גורם לכך שההוצאות ההוניות על תשתיות חכמות הופכות לחסינות לחלוטין בפני עליות ריבית. תאגידי הטכנולוגיה מבינים שמי שלא ישקיע היום בתשתיות אלו, עלול לאבד את הרלוונטיות שלו בעתיד הקרוב.
כדי להבין את עוצמת התופעה מספיק להסתכל על המספרים חסרי התקדים שזורמים לשוק ממש בימים אלו. למרות סביבת הריבית המאתגרת, תחזית הקונצנזוס להוצאות ההון של חברות אלו לשנת 2027 לא רק שאינה יורדת, אלא ממשיכה לטפס בעקביות. ענקיות הטכנולוגיה המובילות, בהן אמזון, מיקרוסופט, גוגל ומטא, צפויות להוציא יחד למעלה מ-600 מיליארד דולר על תשתיות רק בשנת 2026. בנוסף לכך, תחזיות עדכניות מעריכות כי ההוצאות ההוניות הכוללות של ההיפר סקיילרים יגיעו ל-1.15 טריליון דולר ברחבי העולם בין השנים 2025 ל-2027. המשמעות פשוטה אך מהדהדת, אין כרגע שום סימן לכך שהשוק מצפה להאטה בהוצאות ההון על בינה מלאכותית בשנה הבאה.
השילוב של השקעות העתק במרכזי נתונים יחד עם הזרמת כספים ממשלתיים עצומים, דוגמת התקציבים המאסיביים המכונים לעיתים הצעת החוק היפה הגדולה שנועדו לעודד בניית תשתיות טכנולוגיות מתקדמות וייצור מקומי, יוצר מציאות כלכלית שטרם הכרנו. שני מנועי הצמיחה העוצמתיים הללו פועלים במנותק מסביבת הריבית ומזרימים הון אדיר ובלתי פוסק לתוך המשק. כתוצאה מכך, נוצרת סיטואציה פרדוקסלית שבה הכלכלה ממשיכה לצמוח בקצב מהיר ומתקשה להתקרר כפי שמצופה ממנה בתקופות של ריסון מוניטרי.
המסקנה הנגזרת מהמציאות הזו עשויה להיות בעלת השלכות נרחבות על הציבור הרחב. מכיוון שהעלאות הריבית אינן מצליחות להאט את הכלכלה ולהוריד את האינפלציה ביעילות כפי שהיה קורה בעבר, לבנקים המרכזיים נותר מרחב תמרון להמשיך ולהעלות את הריביות, או לחלופין לשמור עליהן גבוהות לאורך זמן. בעוד שענפים מסורתיים ימשיכו להיאנק תחת נטל המימון היקר, מגזר הבינה המלאכותית ימשיך לשעוט קדימה. תעשיית מרכזי הנתונים צפויה לדרוש קרוב ל-100 גיגה וואט של קיבולת חדשה עד שנת 2030, מה שיחייב השקעות נדל"ן בלבד בהיקף של כ-1.2 טריליון דולר. סכומים אלו ממחישים היטב כיצד ענקיות הטכנולוגיה משנות את כללי המשחק של הכלכלה, תוך שהן מוכיחות כי חדשנות פורצת דרך מסוגלת לנצח גם את סביבת הריבית המאתגרת ביותר.
