יום המסחר האחרון של שבוע הפעילות בוול סטריט התאפיין במגמה מעורבת, כאשר מדד הנאסד"ק רשם עליות קלות בעוד מדד הדאו ג'ונס ומדד ה-S&P 500 נסוגו מערכם. מדד הדאו ג'ונס ננעל ברמה של 47,916 נקודות, ירידה של 0.56%, ומדד ה-S&P 500 סגר ברמה של 6,816 נקודות, המהווה ירידה של 0.13%. לעומתם, מדד הנאסד"ק עלה ב-0.35% לרמה של 22902 נקודות. תנודות אלו משקפות את הדינמיקה בין מגזר הטכנולוגיה, שהפגין חוסן יחסי, לבין מניות התעשייה והצריכה שהושפעו לרעה מנתוני המאקרו שפורסמו במהלך היום. מדד התנודתיות, ה-VIX, ירד ב-0.56% לרמה של 19.38, נתון המעיד על רגיעה מסוימת בקרב המשקיעים למרות חוסר הוודאות הכללי.

מוקד העניין המרכזי של השוק היה פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ, אשר הצביע על עלייה חודשית של 0.9% במדד הכללי, בהתאם לתחזיות המוקדמות. בחישוב שנתי טיפס המדד הכללי לרמה של 3.3%, נתון הנמוך במעט מהצפי שעמד על 3.4%. העלייה במדד הכללי נבעה בעיקר מהזינוק החד במחירי האנרגיה, אשר עלו בשיעור חודשי של 10.9%, העלייה החדה ביותר מאז ספטמבר 2005. בתוך כך, מחירי הבנזין זינקו ב-21.2% בתוך חודש אחד בלבד. מנגד, מדד הליבה, שאינו כולל את מחירי האנרגיה והמזון התנודתיים, הפתיע לטובה עם עלייה של 0.2% בלבד בחישוב חודשי, נמוך מהתחזית שעמדה על 0.3%. בחישוב שנתי עמד מדד הליבה על 2.6%, נתון המעיד על כך שלמרות זעזוע האנרגיה, לחצי האינפלציה הבסיסיים נותרו מרוסנים יחסית.

הזירה הגיאופוליטית המשיכה להוות גורם משפיע על סנטימנט המשקיעים, במיוחד לאור הפסקת האש הזמנית בין ארצות הברית לאיראן. למרות ההסכם, התחבורה הימית במצר הורמוז נותרה מצומצמת מאוד, ודיווחים הצביעו על נפח תנועה הנמוך מ-10% מהרמות הרגילות. המשקיעים ממתינים לשיחות המתוכננות להתקיים בפקיסטן במהלך סוף השבוע, בתקווה להשגת הסכם קבוע יותר שיאפשר את פתיחת נתיבי הסחר לאנרגיה. המתיחות באזור השפיעה גם על אמון הצרכנים האמריקאים, כאשר סקר מאוניברסיטת מישיגן הצביע על צניחה של 11% במדד הסנטימנט לרמה של 47.6, הרמה הנמוכה ביותר מזה תקופה ארוכה, לצד זינוק בציפיות האינפלציה לשנה הקרובה.

במגזר השבבים והתשתיות לבינה מלאכותית נרשמו עליות בולטות בניגוד למגמה הכללית בשוק. מניית קרידו טכנולוגיות זינקה ב-10.8% לרמה של 119.59 דולר, על רקע דיווחים על התרחבות משמעותית באימוץ פתרונות הקישוריות של החברה על ידי ספקיות ענן גדולות וצמיחה מהירה בהכנסות ממוצרי תשתית למרכזי נתונים. במקביל, מניית אסטרה לאבס רשמה עלייה חדה של 15.13% לשער של 149.05 דולר. העלייה באסטרה לאבס מיוחסת לאישור תקנים חדשים בתחום הקישוריות בין מעבדי בינה מלאכותית, הממקמים את החברה בעמדת יתרון אסטרטגית באספקת רכיבים למערכי מחשוב מורכבים. שתי החברות נהנות מהמשך ההשקעות המסיביות בתשתית הענן והבינה המלאכותית, תחום שנתפס כחסין יחסית לתנודות במחירי האנרגיה.

בשוק האג"ח נרשמה עלייה בתשואות, כאשר התשואה על איגרות החוב של ממשלת ארצות הברית ל-10 שנים עלתה ב-0.58% לרמה של 4.314%. עלייה זו משקפת את הערכת השוק כי הבנק המרכזי עשוי להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית למשך זמן רב יותר לאור נתוני האינפלציה המורכבים ואי-הוודאות הגיאופוליטית. בשוק המט"ח נרשמה חולשה במדד הדולר, שנסוג מול סל המטבעות העיקריים, מה שסייע ליציבות יחסית בנכסי הסיכון.

בגזרת הסחורות, מחיר הנפט מסוג ברנט נסחר סביב 94.6 דולר לחבית, ירידה של כ-1.37% במהלך יום המסחר. למרות הירידה היומית, המחירים נותרים ברמה גבוהה משמעותית לעומת התקופה שקדמה לפרוץ העימות במזרח התיכון. הירידה הנוכחית משקפת תקוות מסוימות להצלחת השיחות הדיפלומטיות בסוף השבוע, אך השוק נותר דרוך לאפשרות של שיבושים נוספים באספקה. בתחום המטבעות הדיגיטליים, הביטקוין נסחר ברמה של 73,140 דולר, כשהוא שומר על יציבות יחסית מעל רמות תמיכה פסיכולוגיות חשובות.

התמונה המצטיירת בסיום יום המסחר היא של שוק המנסה לאזן בין סיכוני אינפלציה ריאליים הנובעים ממחירי האנרגיה לבין אופטימיות זהירה לגבי התקדמות טכנולוגית ופתרונות דיפלומטיים. הירידה במדד הליבה סיפקה מידה מסוימת של הקלה למשקיעים, שכן היא מעידה על כך שהעלייה הכללית במחירים טרם חלחלה באופן מלא לכל רוחב הכלכלה. עם זאת, הירידה החדה בסנטימנט הצרכנים והמשך השיבושים בנתיבי השיט העולמיים מהווים גורמי סיכון שימשיכו ללוות את השווקים גם בשבוע המסחר הבא, במיוחד עם פתיחת עונת הדו"חות של הבנקים הגדולים בארצות הברית.