הנתון שכולם חיכו לו, מדד ה-PCE, שמודד את השינוי במחירים שהצרכן האמריקאי משלם בפועל, הגיע בדיוק לפי התחזיות. מדד הליבה השנתי ירד לרמה של 3%, מה שמעיד על כך שהאינפלציה אמנם עדיין כאן, אבל היא בהחלט במגמת התמתנות. עבור הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי האמריקאי, זהו המדד המועדף לבחינת יציבות המחירים, והעובדה שהוא לא הפתיע לרעה נותנת למקבלי ההחלטות קצת אוויר לנשימה. בראייה היסטורית, כשהמדד הזה מתחיל להתייצב סביב רמות כאלו, זה בדרך כלל הסימן הראשון לכך שהריבית הגבוהה עושה את שלה ומצליחה לרסן את עליות המחירים המשתוללות שראינו בשנים האחרונות.
אבל הסיפור האמיתי של הערב לא נמצא רק במחירים, אלא דווקא במה שקורה לצמיחה של הכלכלה האמריקאית. נתוני התוצר המקומי הגולמי, ה-GDP, הראו צמיחה של 0.5% בלבד ברבעון האחרון. מדובר בנתון נמוך משמעותית מהצפי המוקדם ובטח בהשוואה לצמיחה החזקה של מעל 4% שראינו רק לא מזמן. המשמעות פשוטה: הכלכלה האמריקאית מתחילה להאט את הקצב. כשהריבית גבוהה לאורך זמן, העסקים והצרכנים חושבים פעמיים לפני שהם משקיעים או קונים, וההאטה בתוצר היא ההוכחה החותכת לכך שהבלימה הזו אכן מתרחשת. עבור הפד, מדובר בנתון מעודד מצד אחד, כי הוא מוריד את הלחץ האינפלציוני, אך מדאיג מצד שני, כי אף אחד לא רוצה לראות את הכלכלה גולשת למיתון עמוק מדי.
במקביל להאטה בצמיחה, גם שוק התעסוקה, שהיה עד כה חזק מאוד, מתחיל להראות סימני עייפות ראשונים. מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה עלה ל-219 אלף, נתון גבוה יותר ממה שצפו האנליסטים. כשאנחנו רואים יותר אנשים שפונים לקבלת סיוע, זה אומר ששוק העבודה הופך לפחות צפוף ולמעסיקים יש פחות לחץ להעלות שכר כדי למשוך עובדים. זהו חלק בלתי נפרד מהתהליך שהבנק המרכזי מנסה לייצר – קירור של המשק כדי להוריד את האינפלציה. גם הנתונים על ההוצאה הפרטית, שהיו נמוכים מהצפי, מחזקים את התחושה שהצרכן האמריקאי מתחיל להיות קצת יותר זהיר ופחות בזבזן, מה שבאופן טבעי מוביל לירידה בלחץ על המחירים בחנויות.
כל המידע הזה מתנקז לשאלה אחת גדולה שמעסיקה את כולם: מתי תרד הריבית. עד היום, התפיסה בשווקים הייתה שהפד לא ימהר להוריד ריבית כי הכלכלה הייתה חזקה מדי. אולם הנתונים החדשים של הערב משנים את המשוואה. שילוב של אינפלציה יציבה עם האטה משמעותית בצמיחה ועלייה קלה באבטלה, סולל את הדרך לשינוי במדיניות המוניטרית. אם המגמה הזו תימשך, הסבירות שנראה הורדת ריבית כבר בחודשים הקרובים עולה משמעותית. הפדרל ריזרב נמצא עכשיו במלאכת איזון עדינה – להמשיך להילחם באינפלציה עד שתגיע ליעד של 2%, אבל לא להשאיר את הריבית גבוהה מדי זמן רב מדי כדי לא לפגוע אנושות בצמיחה ובתעסוקה. בסופו של דבר, הערב קיבלנו סימנים ראשונים שהמשק האמריקאי עובר לשלב חדש, פחות תזזיתי ויותר מאוזן.
