נתוני מדד המחירים לצרכן (CPI) ומדד ההוצאה לצריכה פרטית (PCE) אמנם סיפקו תמונת מצב מדויקת של הכלכלה האמריקאית רגע לפני פרוץ המלחמה עם איראן, אך כעת הם משמשים בעיקר כעוגן המבהיר מדוע הפדרל ריזרב צפוי להשאיר את הריבית ברמתה הגבוהה בטווח הנראה לעין. האינפלציה בפברואר נותרה "חמה" ודביקה, כשהיא עומדת על קצב שנתי של 2.8% במדד ה-PCE ו-2.4% במדד ה-CPI, נתונים התואמים את תחזיות האנליסטים אך מדגישים את המרחק המשמעותי מיעד ה-2% של הבנק המרכזי.

הקושי המרכזי שעולה מהנתונים הוא אינפלציית הליבה, המנטרלת את מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים. מדד הליבה של ה-PCE נותר תקוע סביב רמה של 3% זה החודש השלישי ברציפות, ובחינה של שלושת החודשים האחרונים במונחים שנתיים מציגה תמונה מדאיגה עוד יותר של 3.7%. עבור קובעי המדיניות בוושינגטון, מדובר בהוכחה לכך שהלחצים האינפלציוניים טרם דעכו, עוד לפני שהשוק החל לעכל את העלייה החדה במחירי הדלק בעקבות הלחימה. הכלכלן הראשי של RSM, ג'וזף ברוסואלס, הגדיר את הנתונים כפורטרט לא מחמיא של כלכלה הניצבת על סף מלחמה, כשהוא מציין כי הבנק המרכזי נמצא כעת בשנה השישית של מסע מעל יעד האינפלציה, ללא קשר לשאלה האם הפסקת האש במפרץ תחזיק מעמד או שהקרבות יתחדשו.

אחד המנועים המפתיעים של האינפלציה בפברואר היה זינוק במחירי הסחורות, שעלו ב-0.84% במונחי ליבה. האנליסטים מייחסים זאת להשפעה המאוחרת של המכסים שהוטלו בשנה שעברה, אשר החלו להתגלגל אל הצרכנים במחירים של בגדים, מכוניות ומוצרי צריכה אחרים. המצב הזה מייצר אתגר כפול עבור הפד: מצד אחד, המכסים דוחפים את מחירי הסחורות כלפי מעלה, ומצד שני, הלם האנרגיה הנוכחי מאיים לייצר לחצים מכיוון הדלק והחשמל. נשיא הפד של שיקגו, אוסטן גולסבי, הביע חשש כבד מכך שהלם הנפט מגיע בדיוק כשנראה היה שאינפלציית הסחורות עומדת להיחלש, מה שעלול להוביל למצב של סטגפלציה – האטה בצמיחה לצד אינפלציה דוהרת.

עם זאת, לא הכל היה שלילי בדו"ח של פברואר. אינפלציית השירותים, שהייתה מוקד לדאגה רבה עבור הבנק המרכזי, הציגה סימני שיפור מסוימים. קרישנה גוהה מחברת Evercore ISI ציין כי נתונים אלו סיפקו אנחת רווחה זמנית, שכן הם מרמזים שאינפלציית המכסים לא "זיהמה" בצורה קשה מדי את סקטור השירותים. בראייה אופטימית, ניתן לטעון כי המגמה הכללית של דה-אינפלציה עדיין נמצאת על המסלול, אך הפדרל ריזרב יזדקק להוכחות חותכות הרבה יותר לפני שיעז לשקול הורדת ריבית, במיוחד כאשר מחירי הנפט זינקו בכ-30 דולר בשבועות האחרונים ונושקים לרמה של 115 דולר לחבית.

מנקודת המבט של הסוחרים, הדו"ח של פברואר נחשב כעת ל"מוצג ארכיאולוגי" המלמד על נקודת הפתיחה של המשק לפני הלם האנרגיה. בעוד שמחירי הגז והחשמל כבר רשמו עליות שנתיות של כ-5% ו-11% בהתאמה עוד לפני המלחמה, הזינוק האחרון במחיר הדלק בתחנות – שעלה בשישים סנט לגלון בממוצע בתוך חודש – הופך את התחזיות העתידיות לקודרות בהרבה. המצב מחריף לאור נתוני שוק העבודה המצביעים על חולשה, עם אובדן של 92,000 משרות ועלייה בשיעור האבטלה ל-4.4%. השילוב הזה בין שוק עבודה נחלש לבין אינפלציה אנרגטית גואה מציב את הפדרל ריזרב בפינה שבה הוא מחויב לשמור על ריבית יציבה כדי למנוע את יציאת האינפלציה משליטה, גם במחיר של פגיעה נוספת בתעסוקה.

נראה כי הפדרל ריזרב ימתין לפחות עד שיראה ראיות ברורות לכך שאינפלציית המכסים מתגלגלת לאחור ושהשפעת הלם הנפט אינה הופכת לקבועה. הפרוטוקולים מישיבת המרץ האחרונה הבהירו כי מרבית חברי הוועדה רואים סיכון גובר לכך שהאינפלציה תישאר מעל היעד לאורך זמן בשל העימות הממושך במזרח התיכון. עבור המשקיעים, המשמעות היא שהציפיות להורדת ריבית במחצית הראשונה של 2026 נמוגו כמעט לחלוטין, והפוקוס עובר כעת לניהול סיכונים בסביבה של עלויות מימון גבוהות ואי-ודאות אנרגטית שטרם הגיעה לשיאה.