ענף חוות השרתים בישראל, המהווה את הבסיס התשתיותי לפעילות טכנולוגית מתקדמת ולשירותי ענן ובינה מלאכותית, נקלע לסחרור בעקבות החלטה דרמטית של רשות החשמל לבלום למשך 140 יום את כל הבקשות לחיבור מתקנים חדשים לרשת החשמל הלאומית. הצעד התקדימי מגיע על רקע גל עצום של בקשות שהוגשו על ידי יזמים שונים, שהיקפן המצטבר הגיע לכ-19 אלף מגוואט – פי שלושה מסך הצריכה הממוצעת של משק החשמל בישראל וגבוה משמעותית מצריכת השיא שנמדדה אי פעם במדינה. חברת נגה, החברה הממשלתית המנהלת את משק החשמל, אישרה בשנים האחרונות חוות שרתים בהיקף העולה על 1,500 מגוואט, נתון השקול להקמתן של שלוש תחנות כוח קונבנציונליות חדשות, ובכך מיצתה בפועל את יכולת הייצור הפיזית של המערכת עד שנת 2035.
עד כה, הגשת הבקשות לחיבור רשת החשמל לחוות שרתים נעשתה ללא עלות כספית וללא חסמים מהותיים, מה שעודד הגשת בקשות ספקולטיביות רבות מצד שחקנים שונים. המצב החדש יצר לחץ כבד על רשת ההולכה והייצור, הסובלת ממילא מעיכובים בפרויקטים תשתיתיים ומהזנחה ארוכת שנים, על אף גידול בהשקעות שהגיעו לכ-5.5 מיליארד שקל בשנת 2025. ברשות החשמל הסבירו כי מדובר בצעד מידתי והכרחי שנועד לאזן בין צורכי התעשייה המתרחבת לבין החובה הלאומית להבטיח את אמינות אספקת החשמל הסדירה לכלל אזרחי המשק. במקביל לעצירת האישורים, בוחנת הרשות קביעת תנאי סף נוקשים יותר, הכוללים דרישת תשלום דמי רצינות שנתיים בגובה של מיליון עד שני מיליון שקל עבור פרויקטים בשלבי תכנון, מהלך שנועד לנפות מהשוק יזמים ללא איתנות פיננסית או כוונות מימוש אמיתיות.
ההחלטה הרגולטורית פוגעת באופן מיידי במספר חברות נדל"ן ואנרגיה בולטות המעורבות בפיתוח תשתיות אלו, ובראשן חברת מגה אור בניהולו של צחי נחמיאס, שספגה ירידה במנייתה לאחר פרסום המהלך. מגה אור מחזיקה בצבר של קרקעות ואישורים לפרויקטים עתידיים במוקדים שונים כמו בית שמש, חיפה וחדרה, שם ביקשה החברה לחבר מתחם בהיקף של גיגוואט אחד – דרישת אנרגיה חריגה בהיקפה הדורשת בחינה מדוקדקת מחדש. גם מניות של שחקניות נוספות בתחום התשתיות והאנרגיה, דוגמת קיסטון אינפרא, רשמו תנודות שערים על רקע הערכות כי התוכניות העסקיות להקמת מתחמי ענק יתעכבו עד גיבוש האסדרה הרגולטורית החדשה. מנגד, חברות בינלאומיות וותיקות הפועלות בשוק המקומי בשמרנות יחסית, לצד שחקניות המבוססות על מתקנים בעלי חיבור חשמל קائم כמו נופר אנרג'י בשוהם, עשויות דווקא להתחזק כתוצאה מהסינון הרגולטורי שיפחית את רמת התחרות מצד יזמים חדשים.
השלכות ההקפאה חורגות מעבר לשוק ההון ומשפיעות ישירות על המגזר העסקי והבנקאי, המלווה את הפרויקטים בהיקפים של מיליארדי שקלים. יזמים רבים גייסו הון ורכשו קרקעות יקרות על סמך הבטחות מוקדמות לחיבור חשמל, וכעת הם ניצבים בפני תקופה של חוסר ודאות מולם של הבנקים המממנים והלקוחות הסופיים, הדורשים לראות אישורי תשתית מחייבים טרם חתימה על חוזי השכרה ארוכי טווח. בענף ההייטק מותחים ביקורת על המהלך וטוענים כי מדובר בפגיעה ביכולתה של המדינה לממש את מדיניות הבינה המלאכותית שהוגדרה כיעד לאומי, בעוד שגורמים אחרים מברכים על ע원ת הסדר שתעשה סדר בשוק פרוץ.
יונית גולדברג, יו"ר איגוד חוות השרתים הישראלי (IDCA) מסרה: "אנו מבינים את האחריות המוטלת על רשות החשמל ומנהל המערכת לשמור על יציבותו ואמינותו של משק החשמל. יחד עם זאת, ההחלטה ממחישה עד כמה ישראל זקוקה למדיניות לאומית סדורה לתשתיות AI וחוות שרתים. מדובר בתשתית אסטרטגית למדינת ישראל, המשפיעה על הביטחון הלאומי, הכלכלה, החדשנות והיכולת של ישראל להתחרות בזירה הבינלאומית – ולא רק בעוד צרכן גדול של חשמל. הפרון אינו עצירת התעשייה, אלא יצירת מנגנון הסדרה שקוף ומהיר, שיבטיח כי קיבולת החשמל המוגבלת תוקצה לפרויקטים בעלי היתכנות אמיתית, בשלות פיננסית ותרומה למשק, תוך מניעת חסימת קיבולת על ידי בקשות ספקולטיביות. יש להאיץ את ההשקעות בייצור ובחלוקה, כדי להתאים את תשתיות החשמל לצורכי העשור הבא."
