רגע לפני שפוזרה, אישרה הכנסת מהלך דרמטי שעשוי לשנות את פני הכלכלה הישראלית ולהקל משמעותית על בעלי העסקים במדינה. מדובר בהקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים, צעד שבבנק ישראל מגדירים כרפורמה הפיננסית החשובה ביותר שקודמה במסגרת התקציב האחרון. המהלך, שנדחף על ידי משרד האוצר, בנק ישראל ומשרד המשפטים, נועד לשבור את הריכוזיות הבנקאית, להגביר את התחרות בשוק ההלוואות ולהוזיל את הריבית לעסקים בלפחות 1%. ההערכות הן כי המהלך ייצר חיסכון שנתי של לפחות 1.5 מיליארד שקל לעסקים הקטנים והבינוניים, מה שעשוי להתגלגל הלאה ולסייע בהורדת יוקר המחיה עבור כלל האזרחים.

כדי להבין את גודל הבשורה, צריך להסתכל על המציאות הנוכחית של העסקים בישראל. העסקים הקטנים והבינוניים הם מנוע הצמיחה של המשק, והם אחראים לכ-55% מהתוצר העסקי וכ-60% מהתעסוקה במדינה. למרות זאת, הנתח שלהם בעוגת האשראי הכללית מסתכם ב-27% בלבד. נתון מטריד נוסף מראה כי 92.3% מאותם עסקים נאלצים לקחת אשראי ישירות מהבנקים, כאשר רובם המוחלט, כ-83%, לוקחים את ההלוואות מהבנק הספציפי שבו מתנהל חשבון העובר ושב שלהם. המצב הזה הופך אותם למעשה ללקוחות שבויים של המערכת. הבנק שבו מתנהל החשבון נהנה מיתרון מידע בלעדי על ההיסטוריה הפיננסית של העסק, מה שמאפשר לו לגבות פרמיה עודפת בדמות ריבית גבוהה יותר, פשוט כי לעסק אין חלופות תחרותיות אמיתיות בשוק.

כאן בדיוק נכנס לתמונה המאגר החדש. מדובר במערכת מרכזית ומאובטחת שתאסוף באופן שוטף נתונים על ההתנהגות הפיננסית והיסטוריית התשלומים של העסקים ממגוון מקורות, כולל בנקים, חברות כרטיסי אשראי ורשויות המדינה. המערכת תכלול מידע על מסגרות אשראי, הלוואות קיימות ורמת העמידה בהתחייבויות. ברגע שעסק יבקש הלוואה, ורק לאחר שייתן את אישורו המפורש, המאגר יאפשר לגופים פיננסיים מתחרים לקבל תמונה מדויקת על פרופיל הסיכון שלו. שקיפות זו תחסל את יתרון המידע הבלעדי של הבנקים ותאפשר לשחקנים נוספים להציע הצעות אטרקטיביות וזולות יותר. מעבר לכך, החוק החדש מביא עמו בשורה נוספת בדמות קיצור תקופת הרישום של נתוני אשראי שליליים משלוש שנים לשנה אחת בלבד, מה שיאפשר לבעלי עסקים להתאושש מהר יותר ממשברים פיננסיים ולהפוך לראויים לאשראי. כמו כן, במצבי חירום יינתן לממונה על נתוני אשראי כוח להחריג באופן מיידי נתונים שליליים כדי למנוע פגיעה פתאומית בתנאי המימון של הלקוחות.

האופטימיות סביב המהלך אינה נשענת רק על תיאוריה כלכלית, אלא על ניסיון מוכח מהעבר. מאגר נתוני האשראי למשקי הבית, שהוקם בשנת 2019, כבר הוכיח את יעילותו בצמצום פערי המידע והוזלת עלויות. מחקר עדכני של בנק ישראל הראה כי הנגשת המידע הובילה לירידה של יותר מ-1% במרווחי הריבית שגבו גופים חוץ-בנקאיים בתחום הלוואות הרכב. נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, ציין כי הרחבת שיתוף המידע תקל על כניסת מתחרים חדשים ותשפיע לטובה על המשק כולו. גם במערכת הפיננסית מברכים על כך, כאשר בכירים בענף מדגישים כי התחרות מעתה תתבסס על איכות העסק ונתוניו האמיתיים, ולא על מונופול המידע של הבנק המנהל.

עם זאת, התמונה הכלכלית אינה שלמה. לצד אישור המאגר, פיזור הכנסת הותיר מחוץ לספר החוקים שלושה תיקונים כלכליים משמעותיים שהמתינו לאישור סופי. הבולט שבהם הוא החוק לעידוד פעילות בשוק ההון, שנועד להסדיר את פעילותן של קרנות הגידור בנאמנות. קרנות אלו מאפשרות לציבור הרחב להשקיע באסטרטגיות השקעה מתקדמות בסכומים קטנים ובתנאי פיקוח ממשלתי, תחום שעד כה היה שמור למעשה לבעלי הון בלבד. כיום מנוהלים בקרנות אלו כ-6 מיליארד שקלים מכספי הציבור, אך הן פועלות תחת הוראת שעה שתפוג בתחילת 2027. ללא אישור החוק, הענף צפוי להיקלע למבוי סתום משפטי ורשות ניירות ערך אף החלה לעצור אישורים לקרנות חדשות. בנוסף, לא אושרו תיקונים נדרשים להסרת חסמים טכניים ברפורמת הבנקאות הפתוחה ותיקון לחוק החברות בנושא ממשל תאגידי בחברות ללא גרעין שליטה. גורלם של חוקים אלו תלוי כעת בהסכמות מול האופוזיציה, שעשויות לאפשר את אישורם בימי מליאה מיוחדים במהלך פגרת הכנסת.

השינויים הכלכליים הללו מתרחשים בתקופה שבה החברה הישראלית נדרשת להתמודד עם מציאות מורכבת גם במישור הביטחוני, מציאות שמקרינה באופן ישיר על משקי הבית ועל יכולתם לקיים שגרת חיים ועסקים תקינה. נתונים עדכניים מצביעים על כך שלמחצית ממשקי הבית יש מרחב ממוגן דירתי. הפערים ברמת המיגון הפיזי משתקפים היטב בחלוקה הגיאוגרפית, כאשר במחוזות ירושלים ותל אביב ל-39% ממשקי הבית יש ממ"ד, בעוד שבמחוז המרכז השיעור עומד על 61% ובאזור יהודה והשומרון על 66%. עבור אלו שאין להם ממ"ד צמוד, המענה החלופי מתבטא בכך של-35% ממשקי הבית יש מיגונית או מקלט נגישים לשעת צורך. מציאות זו, שבה בעיר כמו ירושלים לכרבע ממשקי הבית אין כל פתרון מיגון נגיש, מדגישה את הצורך בוודאות כלכלית שתוכל לסייע לאזרחים ולבעלי עסקים להתמודד עם פערים אלו ולחזק את חוסנם האישי והפיננסי כאחד.