בראש החזית נגד ההסדר עומד אליהו (אלי) ביטון, מחזיק מניות מהותי בחברה בשיעור של כ-13.01%. באמצעות בא כוחו, עו"ד דניאל כהן, הגיש ביטון תגובה חריפה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, ובה הוא טוען כי המתווה המוצע מגבש "חלוקת שלל" פסולה המקפחת את בעלי המניות מהציבור. ביטון טוען כי מכירת פעילות הליבה של החברה ליו"ר הדירקטוריון המכהן, ללא קיומו של הליך תחרותי פומבי ושקוף, נגועה בניגוד עניינים חמור ואינה ממקסמת את תמורת הנושים. לתמיכה בטענותיו, צירף ביטון התכתבויות וואטסאפ ותכתובות פנימיות המצביעות, לטענתו, על תיאום מוקדם בין רונן אלעד לברק רוזן, המעלה חשש כבד לקיומו של "דירקטור צללים" אשר ניהל את החברה בפועל והשפיע על החלטותיה באופן חד-צדדי שנועד להעביר את נכסיה המרכזיים בנזיד עדשים.
המאבק המשפטי החריף עוד יותר לאחר שמנהל ההסדר שילב בהצעת ההסדר סעיף המאפשר לחברה או לנושיה להגיש תביעה בסך 5 מיליון שקלים נגד ביטון עצמו, בטענה כי סיכל בעבר עסקת מכר מניות. ביטון מכנה מהלך זה "רדיפה אישית" וניסיון פסול להלך עליו אימים כדי להשתיק את התנגדותו הלגיטימית להסדר. בתגובתו הוא דורש מבית המשפט להורות על ביטול סעיף התביעה האישית נגדו, ולתת לו ארכה של שבעה ימים להגשת הצעה מחייבת ומגובה לרכישת פעילות הקנאביס או מניות חברת הבת. לטענתו, רק באמצעות פתיחת הליך תחרותי אמיתי ניתן יהיה קבוע שווי הוגן לפעילות הקנאביס ולמנוע העברת ערך בלתי מוצדקת על חשבון נושי החברה ובעלי מניותיה.
אל הקלחת המשפטית הצטרפו גם הרגולטורים הכלכליים, ובראשם סגל רשות ניירות ערך, שהביע התנגדות נחרצת למתן פטור מחסימה למניות המוקצות ללא פרסום תשקיף, והצביע על היעדר גילוי נאות מספק בנוגע להערכת השווי של פעילות הקנאביס וזיהוי בעלי העניין. לחצים אלו כבר נתנו את אותותיהם כאשר ב-5 ביולי 2026 נאלצה החברה למשוך את בקשתה למחיקת מניותיה מהמסחר בבורסה. בהחלטתה האחרונה מיום 16 ביולי 2026, קבעה השופטת, סגנית הנשיאה חנה קיציס, כי היא ממתינה לעמדת הממונה על הליכי חדלות פירעון, ולאחר מכן ייקבע מועד לדיון דחוף במהלך פגרת בתי המשפט. חוסר הוודאות האופף את עתיד החברה, יחד עם האפשרות לפתיחת הליך תחרותי או להתפרקות המתווה הקיים, צפויים להמשיך ולהעיב על המניה ולייצר תנודתיות עזה בקרב המשקיעים העוקבים בדריכות אחר החלטות בית המשפט.