אילון מאסק מעולם לא חשש מחזונות גרנדיוזיים, והשאיפה האחרונה שלו עבור חברת ספייס אקס היא מהגדולות ביותר שנראו בתעשייה המודרנית והיא הקמת מרכזי נתונים שלמים בחלל החיצון. החברה שואפת להתחיל לספק שירותי מחשוב מסחריים מבוססי בינה מלאכותית ישירות ממסלול הלוויין כבר בשנת 2028. עבור משקיעים המנסים להבין את שווי השוק העצום של החברה, השאלות המרכזיות הן האם לוחות הזמנים הללו אכן מציאותיים, ומה תהיה ההשפעה האמיתית של מהלך כזה על ערך המניה של ענקית החלל הפרטית.
ספייס אקס כבר הציגה מתווה פעולה מפורט למדי עבור פרויקט המחשוב המסלולי שלה, המכונה סטרמיינד. החברה מתכננת לשגר שני לווייני אב טיפוס בתחילת שנת 2027, שכל אחד מהם יתפקד כמערך שרתים עצום המופעל באמצעות אנרגיה סולארית. משם, השאיפה היא להתרחב במהירות להספק מחשוב כולל של כ-1 ג'יגה-ואט בחלל עד לשלהי אותה שנה, כאשר המטרה הסופית היא השקת השירות המסחרי ללקוחות במהלך שנת 2028. בטווח הרחוק יותר, ספייס אקס אף הגישה בקשות רשמיות לרגולטורים לקבלת אישורים להטסת כמות אדירה של לוויינים מסוג זה, אשר ישוגרו לחלל באמצעות משגר הסטארשיפ הרב פעמי שלה.
לצד ההתלהבות, מומלץ לאמץ מידה בריאה של ספקנות וזהירות. היתרונות של הפעלת שרתי מחשוב בחלל הם ברורים מאוד על הנייר, שכן החלל מציע אור שמש קבוע להפקת אנרגיה וריק קפוא המאפשר פיזור חום טבעי, ללא מגבלות השטח, המים ותשתיות החשמל הקרקעיות שחונקות כיום את חוות השרתים המסורתיות על פני כדור הארץ. עם זאת, האתגרים ההנדסיים הם כמעט חסרי תקדים. פליטת חום ממערכות מחשוב כה עוצמתיות בתוך ריק היא משימה קשה ומורכבת ביותר, קרינה חללית פוגעת בשבבים ומאיצה את שחיקתם לאורך זמן, ואין שום דרך לשלוח טכנאי לתקן שרת פיזי שהתקלקל במסלול סביב כדור הארץ. מעבר לכך, היסטוריית לוחות הזמנים של מאסק נוטה לסבול מעיכובים קבועים, ולכן שנת 2028 צריכה להיחשב כתרחיש האופטימי ביותר ולא כתאריך מחייב.
ההשלכות של הפרויקט על מניית החברה עשויות להיות דרמטיות, במיוחד לאחר שהמניה חוותה ירידות מסוימות מרמות השיא שנרשמו לאחר הנפקתה. אם המיזם החדש יצליח להתקרב ליעדיו, הוא יפתח בפני ספייס אקס שוק חדש לחלוטין של מכירת כוח מחשוב לבינה מלאכותית, שיצטרף לפעילויות השיגור המסורתיות ולשירות האינטרנט הלווייני סטארלינק שמממנים את החברה כיום. פוטנציאל זה הוא חלק ממה שמאפשר לתומכי המניה להצדיק את תמחור החברה, שעומד על למעלה מ-1.5 טריליון דולר. במובן זה, חוות השרתים בחלל מתפקדות כאופציית רכש עתידית מגולמת, שזול יחסית לפנטז עליה כעת אך עשויה להניב רווחים עצומים אם תתממש.
מצד שני, בטווח הקצר יש לזכור כי חברות ששווי השוק שלהן נשען על הבטחות עתידיות נוטות להיות פגיעות מאוד לזעזועים ולירידות שערים כאשר ההבטחות הללו מתעכבות. טכנולוגיית המחשוב בחלל נמצאת במרחק של שנים רבות מייצור רווח ראשוני כלשהו, וכל עיכוב בפיתוח עלול לצנן במהירות את התלהבות המשקיעים. מומלץ להתייחס לתוכנית מחשוב החלל של החברה כאל פוטנציאל צמיחה מסקרן ותו לא, ולא כסיבה המרכזית להשקעה בה כעת. פעילות הליבה היציבה של החברה בתחום השיגורים והלוויינים היא העוגן האמיתי של התיק, בעוד שפרויקט סטרמיינד הוא הימור נועז וארוך טווח, ואין סיבה לשלם כבר היום מחיר מופקע עבור טכנולוגיית מחשוב שלא תגיע למסלול בשנים הקרובות.
