בנק ישראל פועל כבנק המרכזי של מדינת ישראל, ומתוקף תפקידו הוא אחראי על ניהול המדיניות המוניטרית, שמירה על יציבות המחירים, פיקוח על המערכת הבנקאית וניהול יתרות מטבע החוץ של המדינה. אחת לשלשום, באמצעות החטיבה למידע ולסטטיסטיקה, הבנק מרכז ומנתח נתונים קריטיים על אודות הרכב הנכסים הפיננסיים של משקי הבית, התאגידים והגופים המוסדיים בארץ, ומספק לשווקים תמונת מצב מקיפה על זרימת הכספים והעדפות הסיכון של הציבור. עבור פעילים בשוק ההון, סוחרי נוסטרו ומנהלי קרנות, הדו"ח התקופתי של בנק ישראל על תיק הנכסים של הציבור נחשב לאינדיקטור מוביל המשקף היכן נמצא הכסף הגדול – האם הוא בורח למקלטי מזומנים ולחו"ל, או שמא הוא זורם חזרה לחברות הציבוריות הנסחרות בתל אביב, נתון המכתיב את עוצמת המומנטום בשווקים הפיננסיים המקומיים.

מגמת המסחר בשווקים מקבלת הבוקר משנה תוקף עם פרסום הנתונים הרשמיים לרבעון הראשון של שנת 2026, המצביעים על צמיחה עקבית בעושר הפיננסי של הציבור הישראלי, הניזונה ישירות מהגאות בשוקי המניות והאג"ח בארץ. במהלך הרבעון הראשון, זינקה יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בכ-55 מיליארד שקל, עלייה נומינלית של כ-0.8%, והעפילה לרמת שיא היסטורית של כ-7.25 טריליון שקל. יחד עם זאת, בשל צמיחה מהירה וחדה יותר שנרשמה בתוצר הלאומי הגולמי לעומת קצב הגידול של התיק הפיננסי, משקלו הכולל של תיק הנכסים ביחס לתוצר רשם ירידה קלה של כ-0.2 נקודות אחוז, ובסוף הרבעון הראשון נקבע על רמה של כ-340 אחוזים.

בחינה מדוקדקת של הרכב התיק והתפלגות התנועות הפיננסיות חושפת שינוי אסטרטגי מהותי בטעמי הסיכון של המשקיעים המקומיים, אשר העדיפו בצורה מובהקת את השוק המקומי על פני פיזור גלובלי. המנוע המרכזי מאחורי הגידול בשווי התיק הגיע מזינוק חד של 5.5% ביתרת המניות הסחירות בארץ, אשר תפחו בכ-71.3 מיליארד שקל בעיקר על רקע עליות המחירים המרשימות שנרשמו במדדי הבורסה. במקביל, הציבור הגדיל את חשיפתו לאג"ח חברות סחיר בארץ, שרשם עלייה של 3.1% (תוספת של כ-15.7 מיליארד שקל) כתוצאה מהזרמת כספים והשקעות נטו. רכיב המזומנים והפיקדונות המשיך לצמוח בשיעור של 0.9%, עם תוספת של 22.5 מיליארד שקל, לרמת שיא של 2.44 טריליון שקל, המהווה את נתח השוק הגדול ביותר בתיק בשיעור של כ-34%. מנגד, המשקיעים צמצמו חשיפה לאפיקים סולידיים ממשלתיים, כאשר יתרת המק"ם שבידי הציבור צנחה בכ-14 מיליארד שקל לרמה של 188 מיליארד שקל, ויתרת האג"ח הממשלתיות והמק"ם ירדה ברמה הרוחבית ב-1.5%.

אחד המהלכים המעניינים ביותר עבור סוחרי המט"ח והחוזים הבינלאומיים הוא התיקון האגרסיבי שבוצע ברכיב ההשקעות בחו"ל, שרשם ירידה חדה של כ-36.3 מיליארד שקל (2.7%-) ונקבע על רמה של כ-1.29 טריליון שקל, המהווה כ-18% מסך התיק. הצמצום בנכסים הזרים נבע בעיקר ממימושים נטו וירידות מחירים באג"ח הסחירות בחו"ל, שצנחו ב-17.2% (ירידה של כ-47 מיליארד שקל) לרמה של כ-227 מיליארד שקל. גם יתרת המניות בחו"ל ספגה לחץ שלילי וירדה ב-3.5% לרמה של 771 מיליארד שקל בעקבות שילוב של מימושים וירידות שערים. תנועות אלו קוזזו חלקית על ידי זינוק מטאורי ביתרת הפיקדונות בחו"ל, שטסה ב-35.7 מיליארד שקל לרמה של 47 מיליארד שקל. כתוצאה מהתפתחויות אלו, שיעור הנכסים הזרים בתיק כולו ירד ב-0.7 נקודות אחוז ל-17.8%, ושיעור הנכסים הנקובים או הצמודים למט"ח הצטמצם ב-0.6 נקודות אחוז ועמד על 23.6%.

מנהלי הנכסים הגדולים, קרי הגופים המוסדיים המנהלים את קופות הגמל, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח, הציגו עלייה מתונה של כ-0.5% ברבעון הראשון, כאשר שווי התיק שבניהולם עמד בסוף התקופה על כ-3.3 טריליון שקל – נתח קריטי המהווה כ-46% מסך התיק של הציבור. המוסדיים רשמו עלייה חדה של כ-36 מיליארד שקל (8.9%) ברכיב המניות בארץ כתוצאה משילוב של עליות שערים ורכישות אקטיביות, לצד עלייה של כ-26 מיליארד שקל (10%) בהחזקות בחו"ל שנבעה כולה מרכישות נטו, בעוד שרכיב המזומן והפיקדונות המוסדי בארץ ספג ירידה של כ-17 מיליארד שקל (4.8%-). בנוסף, נרשמה תחלופה בשוק האג"ח הממשלתי המקומי: בעוד יתרת האג"ח הממשלתיות הסחירות שבידי הציבור נותרה יציבה על 503 מיליארד שקל, המוסדיים הקטינו את אחזקותיהם ב-12.2 מיליארד שקל לרמה של 357 מיליארד שקל, בעוד שקרנות הנאמנות קלטו את הסחורה והגדילו את האחזקות ב-5.6 מיליארד שקל לרמה של 63.5 מיליארד שקל.

זירת קרנות הנאמנות ריכזה עניין רב ושיקפה במדויק את תיאבון המשקיעים, כאשר היקף התיק המנוהל בהן עלה ב-3.1% (תוספת של 23.4 מיליארד שקל) והגיע לרמה של כ-780 מיליארד שקל, המהווים כ-11% מסך התיק הכללי. העלייה ברבעון תודלקה בעיקר מצבירות נטו מאסיביות של הציבור בהיקף של כ-18.8 מיליארד שקל, כאשר הקטגוריה המועדפת הייתה קרנות המתמחות באג"ח בארץ שקלטו כ-10.4 מיליארד שקל, ואחריהן הקרנות הכספיות השקליות שמשכו כ-7 מיליארד שקל, והקרנות המנייתיות בארץ עם 4.5 מיליארד שקל. מנגד, המגמה השלילית כלפי נכסים גלובליים באה לידי ביטוי גם כאן, עם פדיונות וצבירה נטו שלילית בהיקף של כ-5.5 מיליארד שקל בקרנות המתמחות במניות בחו"ל, מהלך המדגיש את עוצמת הסטת הכספים חזרה לשוק המקומי. הסוחרים בשווקים הפיננסיים ימשיכו לנתח את הנתונים הללו כדי לזהות האם תהליך החזרה לנכסים שקליים ומניות מקומיות ימשיך לתמוך בביצועי היתר של הבורסה המקומית, או שמא רמות השיא של התיק יובילו לגל מימושים מצידם של מנהלי ההשקעות.